Chasidut על משלי יג:7

ואפשר לרמוז במאמר אלהינו ברוך הוא באומרו יהי רקיע בתוך המים, כי תאות התענוגים נמשך מיסוד המים שהם מצמיחים כל מיני תענוג כמו שמובא בדברי הרב מורנו הרב ר' חיים ויטאל ז"ל בשער הקדושה שלו ואם אדם זוכה להעלות כל תענוגיו לרקיע השמים לנחת רוח לבוראו אז נעשה רקיע בתוך המים ומבדיל בין מים למים בין מים העליונים למים התחתונים כי הניצוצים הקדושים מתבררים ועולים למעלה ונעשו מים עליונים. והחצוניות הפסולות הגשמיות נדחה ונופל למטה ונעשה מים התחתונים וכאשר נאמר בשם הרב האלהי מורנו הרב דוב בער מגיד משרים דק"ק מעזריטש בפירוש הכתוב (משלי י"ג, ז') כל ערום יעשה בדעת, פירוש שאפילו עשיה שלו שהוא במדריגת התחתונים הכל הוא בדעת ותבונה ועל זה אמרו חז"ל (ויקרא רבה א', ו') דעה קנית מה חסרת דעה חסרת מה קנית, כי אם האדם עושה הכל בדעת וחכמה (ודעת היא לשון התקשרות שמקשר הכל לה' אפילו בחפצי עולם הזה) אז אינו חסר לו כלום מכל עשיותיו כי כולם עולים עמו, ונתקנים בתקון גמור, ואם ח"ו דעה חסרת שאין עושה עשיותיו בדעת ותבונה להתקשר עצמו בה' אלהיו אז אפילו התורה והמצוות שעושה חסרים הם ולא קנה כלום, ועל דרך שאמר חז"ל (עבודה זרה י"ט.) שאחר שלומד האדם נקראת תורתו וכו' וזה בעוסקין לשמה בדעה שלימה אבל אם אין דעה הבדלה מנין להבדיל בין חושך לאור ושמים אור לחושך שתורתן ח"ו נופל לקליפות כמו שכתבנו במקום אחר על אומרם ז"ל (בפתיחתא איכה ב') משליכין דברי תורה לארץ וכו'.

ולזה רצו להתכלל ביעקב אבינו, ויפגעו בו מלאכי אלהים ויתחננו לו להתכלל בו, שאף שהוא ברזא דקטנות דזעיר אפין, אבל הוא בהתכללות מכל המדות ואין בו שום חסרון, וע"ז נקרא שלם, כי היה לו השלמה בכל, ומי שיש לו מדת השלימות אין לו להתיירא גם מהמלאך שכחו גדול באור. וכמו שמצינו בגדעון שצעק ואמר (שופטים ו׳:כ״ב) אהה אדני וגו' כי על כן ראיתי מלאך ה' וגו' ויאמר לו ה' שלום לך אל תירא וגו' ויקרא לו ה' שלום. היינו מאחר שהשי"ת עמו אזי אין לו ממי יפחד ואף אם קטן הוא, וכדאיתא במדרש רבה (ויגש צז) בשעה שהמלך נמנה עם אלו נמצאו שלמים ובשעה שנמנה עם אלו נמצאו שלמים. וזהו גם כן דכתיב (ויצא כח) והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו, היינו ביעקב, כדאיתא בזוה"ק (ויצא קמט:). והוא שמתחלה ירדו והתחננו ליעקב להתכלל בו, ואחר כך היה להם עליה. כי באמת כחם גדול מכח האדם. ולזה נתיירא יעקב אבינו ע"ה שלא יהרג כדאיתא במדרש רבה (וישלח פרשה עו, תנחומא וישלח), מאחר שעשו נולד ראשון מיצחק ורבקה, והיה עדיין קרוב להשר שלו, לזה היה בו כח עצום מהשר שלו. וכן אמר ליעקב יש לי רב, היינו כח עצום ואור רב. ואבינו יעקב השיב לו (שם) יש לי כל, התכללות מכל האורות וכחות, ואף כח שלך ג"כ נכלל בי, וזהו עיקר השלימות. ועל זה נאמר (משלי י״ג:ז׳) יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב, מתעשר ואין כל, הוא כגוונא דעשו, שהיה לו כח גדול אבל לא התכללות. מתרושש והון רב, הוא כגוונא דיעקב, שאף שהוא ברזא דזעיר אפין אבל יש בו התכללות מכל האורות ומדות. וכל כח הקדושה שבעשו לא היה רק בפיו, כדכתיב ביה (תולדות כה) כי ציד בפיו, ולא היה לו שום בלוע בלבו מהקדושה, וכדאיתא בש"ס (קידושין עב.) ותלת עלעין בפומה בין שיניה כו' פעמים בולעתן פעמים פולטתן^מגמבואר בסוד ישרים עה"ת מכתי"ק פרשת וישלח ד"ה ויאבק: אמר כבוד אאמו"ר הרב הגאון הקדוש הכ"מ, כי זה עניין מלחמה עם המלאך, כעניין דאיתא בגטין (סח:) גבי שלמה המלך ע"ה, אותיב חד גפיה בארעא וחד גפיה ברקיעא. כי הראה לו בעת הזה, כי הוא כולל את הבריאה יותר ממנו, ולכן יש לו כח יותר ממנו והוא נכלל בו ולכן יוכל למשול עליו. וזה שהראה כאן יעקב אבינו לשרו של עשו שהוא כולל הבריאה מסוף המדרגות עד הראש, הכל נכלל בעבודתו של יעקב אבינו, והוא כולל גם מלאכי מעלה, שצורתו חקוקה בכסא הכבוד, היינו שהוא כסא לכבוד שמים, מאחר שכולל שני המדות חסד וגבורה ביחד, ממילא נכלל בו כל מדות שהש"י מנהג בהם את עולמו.: