Chasidut על משלי לא:10

ושרי אשת וגו' לא ילדה וגו'. חז"ל (בראשית רבה מ"ה) פתחו פתחא להאי פרשתא מהכא אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה וגו' (משלי ל"א, י'), וצריך להבין מאי שיאטיה דהאי קרא הכא ונראה על פי הידוע מרזי אלהינו ברוך הוא וברוך שמו כי היו"ד שבשם הגדול והקדוש מורה על בחינת הקדמת הזכר על הנוקבא בסוד והוא ימשול בך, כאשר בבחינת ו"ה שבשם, שהוי"ו קודם לה'. כי סוף מעשה במחשבה תחילה כאשר בסוף מעשה שהנוקבא נכנעת תחת דכורא, כן הוא במחשבה תחילה הוא בחינת החכמה המרומז ביו"ד שבשֵם, שגם שַם כן, שהוי"ו קודם לדל"ת כי הדל"ת הוא בחינת הנוקבא כנודע כי דלה ועניה היא ולית לה מגרמה וכו', ולזה יאמר הכתוב מה רבו וגו' כולם בחכמה עשית (תהלים ק"ד, כ"ד), פירוש כאשר בחכמה כן עשית בעשיה למטה בסוף מעשה במחשבה תחילה ואמנם בחינת ה' ראשונה שבשם הקדוש, הוא בחינה אחרת. בחינת ה' היא הקדמת ד' על הוי"ו והוא בסוד הכתוב (משלי י"ב, ד') אשת חיל עטרת בעלה, ובעלה מתעטר בה בסוד הכתוב (ירמיה ל"א, כ"ב) נקבה תסובב גבר והטעם בזה ידוע למקבלי האמת.

בהפטרה (זכריה ב, יד) רני ושמחי בת ציון כו'. נקדים פסוקי משלי בסופו שמדבר בשבח עסק התורה, ואמר (משלי לא, י) אשת חיל מי ימצא כו' וביאורו במשל ידוע. וביאורו בנמשל, דלכאורה התורה מונחת בקרן זוית וכל הרוצה יטול, ואיך אמר מי ימצא, דמי שהוא במדרגת מי ימצא הוא ימצא התורה, כי התורה עוזבת מקום גבוה ויורדת למקום נמוך, ולכן משה רבינו ע"ה שאמר מי אנכי (שמות ג, יא) זכה לתורה, וכן מצינו באברהם אבינו ע"ה שקיים כל התורה עד שלא ניתנה, לפי שגם הוא היה עניו כאומרו (בראשית רבה יח, כז) ואנכי עפר ואפר לכן גם לו ניתנה התורה והשיג. בטח בה לב בעלה כו' גמלתהו טוב ולא רע כו' מובן פירושו במשל ונמשל. רק יש לדקדק דמאחר דקאמר שגומלתו טוב כל ימי חייה מאי ולא רע דקאמר תו. דרשה צמר כו' יש לדקדק אטו ליכא מקח וממכר אחר בעולם רק צמר ופשתים. ותו מאי ותעש בחפץ כפיה, בודאי אין אדם עושה דבר אלא אם כן חפץ עשות הדבר ההוא.

וְזֶה בְּחִינַת (ישעיהו כ״ה:א׳): אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא; וְעַל־יְדֵי־זֶה: עֵצוֹת מֵרָחֹק אֱמוּנָה אֹמֶן. הַיְנוּ עַל יְדֵי בְּחִינַת נֶדֶר, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת פֶּלֶא, נִתְתַּקֵּן אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעֲצָתָם מֵרָחוֹק, בִּבְחִינַת: מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ (משלי ל״א:י״ד);