Chasidut על קהלת 3:2

עוד י"ל וכשאני לעצמי מה אני. דכתבתי במקום אחר ביאור ש"ס שלקח מקח רע לעצמו (סנהדרין קט:), כי רבי עקיבא כשהי' מתפלל ביחיד (ברכות לא.), דהיינו באחדות, הי' יכול להאריך, מה שאין כן בצבור, דהיינו בפירוד, הוכרח לקצר וכו' יעו"ש. וז"ש, כשאני לעצמי בפירוד, דהיינו בצבור, מה אני יכול להתפלל, והבן. הגם שיש כ"ד עתים (קהלת ג, ב-ח) והיא עת לשנוא ועת לאהוב, ואם כן בהגיע עת לאהוב וכנ"ל להתחבר עמהם, מכל מקום אם לא עכשיו אימתי, כי מי יודע מה יולד יום, וק"ל.

ויהי עתם לעולם. גם שיש כ"ח עתים, י"ד לרעה וי"ד לטובה (קהלת ג, ב-ח), כמ"ש המקובלים, אבל על שונאי צדיק יהי' זה לעולם לרעה.