Chasidut על קהלת 5:10

כִּי עַיִן עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג׳:ז׳): וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם; וְעַל הַנֶּפֶשׁ נֶאֱמַר (קהלת ו׳:ט׳): טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ. וְזֶה בְּחִינַת פְּגַם הַכַּעַס, בְּחִינַת (תהילים ו׳:ח׳): עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי; וְזֶה בְּחִינַת עֲשִׁירוּת, בְּחִינַת (קהלת ה׳:י׳): בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה רַבּוּ אוֹכְלֶיהָ, וּמַה כִּשְׁרוֹן לִבְעָלָיו כִּי אִם רְאוּת עֵינָיו.

ועל פי זה יתפרש המדרש רבה (ב"ר ב' ה') (בסדר בראשית) והארץ היתה תהו ובהו וכו', אלו מעשיהם של רשעים כי לא סגי בלאו הכי, אבל אין השי"ת מיחד שמו על זה, (בראשית א ג) ויאמר אלקים יהיה אור אלו מעשיהם של צדיקים, דהיינו שהמעשים מתייחסים להם שהם בעלי בחירה לכך יקרא אור, כי המקבלים נהמא דכיסופא לא יקרא בשם אור, וכמאמר רז"ל כל המצפה על שלחן אחרים, עולם חשך בעדו (ביצה דף ל"ב:). ועל פי זה מפרשין (קהלת ה י) ברבות הטובה וגו' ומה יתרון לבעליו כי אם ראות עיניו, ועדיין איני יודע באיזה מהן חפץ וכו', והבן. ואין להקשות עלי מהכתוב (תהלים קלה ו) כי כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ, והקשה הרמב"ם במדע הלא הפסוק הזה סותר להבחירה, דאיך יתכן שיעשה דבר שלא כחפצו. ותירץ דזה רצונו שיהיה אדם בעל בחירה, ורצונו שיהיה כל דבר על גדרו וטבעו, והבחירה היא גדר האדם כמו גדר אש לעלות למעלה, ומים ועפר לירד למטה, והבן כי עמוק. והמתקת הדברים על פי הקדמת הסמ"ג בהעשין, ודברי רבינו יונה בכף הקלע והבן. ואם כן לכאורה קשה דמכל מקום חפץ לא הוי כמ"ש, והכתוב אומר כי כל אשר חפץ וגו'. ולא קשה מידי, חדא דמכל מקום שיהיה בעל בחירה הוא החפץ, והבן. ועוד י"ל על פי כי אין רע יורד מן השמים (עיין סנהדרין נ"ט ע"ב), והיינו כי כל אשר חפץ עשה, והבן. ונקדים דעובדי כוכבים ומזלות דאינן בכונת הבריאה כלל, יתכן בהם אבידה שהם רק כמוץ העולם עם התבואה, תזרם ורוח תשאם, וגם אין טוב נמצא בם. אבל ישראל כולן זרע קדש אף הגרוע שבגרועים לא יאבד לנצח, כמו שפירש בפ"מ על גיהנם כלה והם אינם כלים (ר"ה י"ז ע"א), והיינו אחר הזיכוך והמירוק הרב שיתפרד הרע ויתבטל, וישאר רק הטוב לקבל טוב, וראיה לזה כי איך יתכן עונש לנצח, וכי נייחס לו ית' מדת הנקמה במקום שאין תכלית טוב, והיינו שיזדכך ויוכל אחר כך לקבל טוב, והבן. והנה מופת על זה שיהיה לכל איש פרטי סופו טוב, מבואר בקלח פתחי חכמה (פתח א' וכ') במופתים חותכים, וגם מבואר שגם כזה לא יהיה לעולם, דהיינו שיהיה רע באמצע וסופו טוב, כי כללית המציאות נלמד מפרטי המציאות, וכיון שהוא יחיד בשליטה, יתכן שלא יהיה בסוף רע בנמצא כי זה תכלית הטוב, והיינו עולם שכולו טוב, רק שעתה מניח הבחירה על פי עצה המושרשת במחשבתו יתברך לתכלית טוב והבן, עד כאן דבריו ועיין שם היטב כי דבריו נעמו. והנה יש לשאול כיון שההתגלגלות לטוב אמיתי היא על ידי בחירה מוחלטת, פן יבחרו באופן שיתגלגל בזה ההיפך. לא קשה מידי, דכך חייבה חכמתו ית' דאיך שיתגלגלו ויתהפכו בבחירתם יתגלגלו חפצו, וכענין שכתב העקדה גבי אחי יוסף שמכרוהו ונענשו, והלא היו מוכרחין בגזירת כי גר יהיה זרעך וכו' (בראשית טו יג) עיין עליו, ולכך הוא יחיד בשליטה, והבן. והנה לפי זה דעת לנבון נקל דעד עכשיו יש חפץ ויש רצון בלא חפץ, אבל לעתיד הכל בחפץ, והבן.

באופן אחר נ"ל על פי מה שהביא הנזר הקודש בשם פרקי דר"א (תנדב"א זוטא פי"ט) דעיקר הבכורה הוא החלק בעולם הבא. והטעם על פי שאמרו רז"ל (מנחות כ"ט ע"ב) העולם הבא ביו"ד ועולם הזה בה"א, נמצא עולם הבא הוי שני חלקים ושייך להבכורה. והנה עיקר עבודת האדם בעולם הזה, הוא למען יזכה לעולם הבא בכדי שלא יהיה נהמא דכיסופא, דמאן דאכיל דלאו דיליה בהית לאסתכולי באפיה (ירושלמי ערלה פ"א ה"ג), דאם לא כן אם היה רוצה השי"ת ליתן מנועם עדנו להנשמה, בודאי מי מעכב על ידו, ולכך אמרו (אבות פ"ה מ"כ) עזי פנים לגיהנם, דהא הם אינם מאמינים בשכר הנפש ונועם עדנה בעולם הבא בגן עדן, דלדידהו קשה אם כך הוא למה באה הנשמה לזה העולם, דהא הם אינם מתביישין דנימא משום דלא יהיה נהמא דכיסופא, אלא ודאי אומרים דהנשמה אינה עצם נבדל משמי מרום שביב אלקי, רק כח הגוף, ובמות הגוף תמות עמו כי אפסו כחותיו. לכך כיון שהם אינם מאמינים בעולם הבא, אין להם חלק בעולם הבא, כמו שאמרו רז"ל בפרק חלק (סנהדרין צ' ע"א) הוא כפר בתחיית המתים, לפיכך לא יהיה לו חלק בתחיית המתים. ובושת פנים לגן עדן, דהוא מאמין ומבין טוב עולם הבא, לכך יהיה לו חלק לעולם הבא כנ"ל. והנה יעקב לא נתחייב ליתן רק לעשו לבדו לחם ונזיד עדשים בעד בכורתו, אבל עשו עשה דרך צחוק להראות שאין ממש בבכורה ובעולם הבא, לקח עמו כת של פריצים הם עזי פנים, ואמרו ניכל מדידיה דייקא ולא נתבייש ממנו ואדרבה ניחוך עליו, וכיון שאין בושה במאן דאכל דלאו דיליה, מוכח שאין מקום לקניית עולם הבא כלל ולא יהיה השארה, והיינו שאמרו רז"ל (ב"ר ס"ג י"ד) שכפר בתחיית המתים ובעולם הבא, ורוח הקודש אומר ערוך השלחן וכו' (ישעיה כא ה) סדר מנרתיה, היפך מה שאמרו רז"ל (ביצה ל"ב ע"ב) המצפה לשלחן אחרים עולם חשך בעדו, ועל דרך שמפרשין הפסוק (קהלת ה י) ברבות הטובה וגו' ומה יתרון לבעליו כי אם ראות עיניו, ולפי שהוא והם המה עזי פנים ואינם חוששין לכל זה, לכך כתבו הבכורה ליעקב דעזי פנים לגיהנם. והיינו דתני בר קפרא לפי שהיו כמשחקים, הסכים הקב"ה וקיים הבכורה מטעם הנ"ל, אף דבמכירה היו מפקפקים, כנ"ל נכון בס"ד.