Chasidut על קהלת 5:12

והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו. שמעתי אומרים בשם הרב הקדוש הריב"ש ז"ל כי סולם בגימטריא ממון, וזהו אומרו והנה סולם שהוא ממון מוצב ארצה שהוא דבר גשמיי וארציי, רק שראשו השני מגיע השמימה שהוא שכר נצחיי, רק שמלאכי אלהים הם הבני אדם עולים ויורדים בו, ר"ל שיש מהם שעולים, שיש להם עליות גדולות על ידי הממון, ולהיפך ח"ו יש שיש להם ירידה גדולה לעמקי השאול על ידי ממונו, כענין (קהלת ה׳:י״ב) עושר שמור לבעליו לרעתו, עד כאן שמעתי מפה קדוש זללה"ה:
(תורי זהב פ' ויצא, אמתחת בנימין קהלת בפסוק מה שהיה).

ומה הארץ אשר הוא יושב בה הטובה הוא אם רעה (במדבר יג יט). על דרך כי גרים ותושבים אתם עמדי (פרשת בהר, ויקרא כה כג). וכמו שפירשתי הפסוק (בראשית לז א) וישב יעקב בארץ מגורי אביו, ופירש רש"י (ד"ה אלה) ביקש יעקב לישב בשלוה, אמר הקב"ה לא דיין לצדיקים וכו', (פרשת וישב ד"ה עוד יתבאר), ועל דרך משל מהנוסע רק ליומא דשוקא. ולהסביר הדבר, כי בעולם הזה מי שנדמה לו שהוא תושב, הן אם עשיר הוא וחושב שעיקרו הוא העולם הזה, הרי הוא עושר שמור לבעליו לרעתו (קהלת ה יב), ואבד העושר ההוא בענין רב, ומה לו בזה העושר טוב ממנו ההעדר. והן אם עני הוא אם נדמה בעיניו שהוא רק כאורח נטה ללון, לא קשה בעיניו ולא יטרידהו ולא יבלבלהו מעבודת הבורא ית"ש, כמו שלא יקשה לבא רק על יומא דשוקא דחקות המקום לפי שעה. ונמצא היוצא מזה, דמי שהוא בעיניו תושב בעולם הזה ועושה ממנו עיקר, נמצא כל עניניו הבל וריק בחשך בא וגו', הן אם טוב לו שהוא עשיר, והן אם רע לו דהיינו שהוא עני. מה שאין כן אם יודע שהיא כאורח נטה ללון, ועושה עיקר מביתו האמיתי, אזי העולם הזה הוא יקר מאד, כי יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים וכו' (אבות פ"ד מי"ז). והיינו ומה הארץ אשר הוא יושב בה, ר"ל הסתכלו ותבינו מה היא הארץ הוא יושב בה דייקא, כי אז לא נחשבה לכלום וכמוה כאין, כמו ונחנו מה (שמות טז ז), הטובה היא אם רעה. ר"ל הן אם טוב לו בעולם הזה והן אם רע לו, בכל הענינים רעה חולי היא אם חושב עצמו לתושב.

ונראה עוד לומר היות ידוע שאין קימוץ בשמים והקב"ה חפץ חסד ואוהב את ישראל להשפיע להם כל מיני טובות וברכות מאליפות, אבל הוא כמ"ש (ירמי' ה' כ"ה) וחטאתיכם מנעו הטוב מכם, והיינו כענין שנגנז אור הראשון של שבעת ימי בראשית מפני הרשעים, וכבר פרשנו שאור שנברא ביום הראשון הוא אהבה וחסד, והיו הרשעים נוטלין את האהבה לחיצוניות, ע"כ נגנז, וכמו כן תקיש לשאר מיני טובות שלהאיש שאינו ראוי יכול להביאו לידי קילקול, וכמ"ש (קהלת ה' י"ב) עושר שמור לבעליו לרעתו, וכמ"ש ורם לבבך ושכחת, וכמו שלוה יתירה שהיתה לדור המבול ולדור הפלגה ואנשי סדום שגרם להם מרד בהקב"ה כמבואר במדרשים, וע"כ כל השפעות היורדות משמים יורדין בקצבה ובצמצום ובמשפט, [לבד לאותם שנאמר בהם ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו רח"ל] הא למה זה דומה למאכיל את התינוק הצריך להזהר שלא יגרום לו מרבית המאכל חלאים רעים ח"ו: