Chasidut על קהלת 7:7

עוד נ"ל לבאר המדרש הנ"ל, כי לא היה קשה לו על ואני אקשה וגו' (שמות ז ג), כי יש לו תירוצים תירץ הרמב"ם ותירץ הרמב"ן לפי מה שביארתי, (ועיין בהפטורת נצבים שם תמצאם), ולא קשיא עליו קושיות בעל העקדה שם, שלא היה לו לומר ואני אקשה את לבו רק את לשונו, לא קשה מידי לפי מה שביארתי כי קושית הלב היא חיזוק שיוכל לסבול המכות, ולא יהיה נלאה וישאר על בחירתו, ודוק. ואם כן שם לא קשה, דמבואר מהפסוק שהשי"ת עשה זאת בכונה לטעם הידוע כאמר ואני אקשה. אבל כי ידבר שהיא רק הודעה, וגם כי הוא בתחילת השליחות ולא היה ראוי להקשות את לבו, אם כן קשה הלא הגדת השי"ת היא ודאי ביטול הבחירה, על פי מ"ש באמרם (נדה ט"ז ע"ב) ואלו צדיק ורשע לא קאמר. והתירץ לזה על פי המבואר במדרש שהודיע השי"ת כדי שלא יטיחו דברים כלפי מעלה, עיין במדרש (שמו"ר ג' ט') על פסוק (קהלת ז' ז) כי העושק יהולל חכם, הביא העקדה שם בשער הנ"ל. והנה בהודעה זו הצדיק בריותיו, וגם לפרעה לא נעשה שום רע, כי אדרבה כיון שגלוי וידוע לפניו ית' שיעשה כן, בלא הגדה שלפניו היה נעשה בבחירה, מה שאין כן עתה הוא מוכרח, ובאמת לא נענש פרעה על זה שאמר תנו מופת. ובהקדים דברי העשרה מאמרות דלא יקרא ידיעה העתידות רק בענין שאיננו בידי שמים, והיינו המגיד מראשית אחרית (ישעיה מו י). וזה דברי המדרש, כי בזה הודיע והגיד הקב"ה למשה מראשית אחרית שהיא בענין בחירה, מה שאין כן בשאר דברים שהן בידי שמים, אף שבהודעה זו יצא פרעה מגדר חייב בזה שאמר תנו מופת, לא חשש כדי שיצדקו אוהביו כי בצדק חפץ ואינו חפץ ברשע, רק שתמיד מניח להרשע לעשות בבחירתו כדי שיהיה הבחירה נמצאת בעולם, אבל כשיש צורך להודיע משום צדקת זולתו, אינו חושש במה שיצא הרשע מגדר חייב כי אינו חפץ בחיוב, והבן. ומאן דאמר השני מתרץ כפשוטו שאין כאן ביטול הבחירה לעשות עבירה, שאין כאן עבירה כלל כנ"ל.

וְאַחַר כָּךְ נִסְמְכָה הַפָּרָשָׁה שֶׁל הִסְתַּלְּקוּת משֶׁה, כִּי משֶׁה הוּא צַדִּיק הַדּוֹר בְּחִינַת נְקֻדָּה הַכְּלָלִית וְהוּא נָתַן הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהִוא בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה כַּנַּ"ל וְהוּא הָיָה צָרִיךְ לְהַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָעוֹלָם וְשָׁם עִקַּר מְקוֹם הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהִוא אוֹר הַתּוֹרָה, כִּי עִקַּר קַבָּלַת אוֹר הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת הוּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּיָּדוּעַ וְאָז הָיָה מִתְתַּקֵּן הַכֹּל, אֲבָל עַל-יְדֵי פְּגַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל גָּרְמוּ שֶׁגַּם משֶׁה נִכְשַׁל בְּהַכָּאַת הַצּוּר בְּמֵי מְרִיבָה שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִגְזַר שֶׁלֹּא יִכְנֹס לָאָרֶץ וְעִקַּר פְּגַם הַכָּאַת הַצּוּר הָיָה בְּחִינַת פְּגַם הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשָׁה זֹאת , כַּאֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמֵי מְרִיבָה וְכוּ', כִּי עִקַּר הַפְּגָם הָיָה עַל שֶׁלֹּא דִּבְּרוּ אֶל הַסֶּלַע כְּמוֹ שֶׁצִּוָּם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע, שֶׁבָּזֶה הָיוּ מַרְאִים גֹּדֶל כֹּחַ הַדִּבּוּר שֶׁלָּהֶם שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לְהוֹצִיא הַמַּיִם בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, כִּי כְּמוֹ שֶׁהָיוּ מוֹצִיאִים מַיִם בְּגַשְׁמִיּוּת כָּךְ הָיוּ מוֹצִיאִים מֵימֵי דַּעַת הַתּוֹרָה בְּרוּחָנִיּוּת וְעַל-יְדֵי זֶה הָיָה נִתְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם, כִּי הָיוּ הַכֹּל רוֹאִים גֹּדֶל כֹּחַ הַדִּבּוּר, וְהָיוּ הַכֹּל מִשְׁתַּדְּלִים לְהַמְשִׁיךְ הַקְּדֻשָּׁה עַל עַצְמָם עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁעַל-יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁעַל-יְדֵי זֶה עִקַּר הַהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל וְכָל זֶה גָּרַם הַמְּרִיבָה וְהַמַּחֲלֹקֶת בְּחִינַת מֵי מְרִיבָה שֶׁעַל-יְדֵי זֶה בִּלְבְּלוּ גַּם דַּעַת משֶׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת ז), כִּי הָעֹשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שְׁמוֹת רַבָּה פֶּרֶק ו) כִּי הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה הִוא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת בְּרִית שָׁלוֹם, כִּי עִקָּרָהּ תְּלוּיָה בַּשָּׁלוֹם, כִּי מִי שֶׁאֵין מִשְׁתַּדֵּל לְהִתְבּוֹדֵד וּלְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ לְעוֹרֵר לִבּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ זֶה בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, בְּחִינַת (הוֹשֵׁעַ י) חָלַק לִבָּם, כִּי לִבּוֹ חָלַק מִפִּיו מִבְּחִינַת הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה וְכֵן כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם אֵין שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ בְּוַדַּאי אֵין יְכוֹלִין לְדַבֵּר זֶה עִם זֶה בְּיִרְאַת שָׁמַיִם מֵחֲמַת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּינֵיהֶם וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵין מַחֲלֹקֶת אֶלָּא שֶׁאֵין הָאַהֲבָה בִּשְׁלֵמוּת בֵּין יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּצֻוִּים לֶאֱהֹב אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ כְּנַפְשׁוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (וַיִּקְרָא יט), וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ. וּבִפְרָט הַחֲבֵרִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה שֶׁצְּרִיכִים לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר שֶׁיִּהְיֶה בֵּינֵיהֶם אַהֲבָה רַבָּה כַּמּוּבָא גֹּדֶל הָאַזְהָרָה שֶׁהִזְהִיר הָאֲרִיזַ"ל עַל אַהֲבַת הַחֲבֵרִים בְּלִי שִׁעוּר וּכְשֶׁאֵין הָאַהֲבָה בִּשְׁלֵמוּת אֵינָם יְכוֹלִים לְדַבֵּר זֶה עִם זֶה כָּרָאוּי וְאֵינָם מְאִירִים זֶה בָּזֶה אוֹר הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה וּמִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁחוֹלְקִין חַס וְשָׁלוֹם עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא עִקַּר הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִיּוּת שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל וּכְשֶׁחוֹלְקִים עָלָיו חַס וְשָׁלוֹם אֵין יְכוֹלִין לְקַבֵּל אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ נִמְצָא שֶׁעִקַּר קַבָּלַת אוֹר הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל הִוא עַל-יְדֵי שָׁלוֹם וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת וְהַמְּרִיבָה בְּחִינַת מֵי מְרִיבָה גָּרְמוּ שֶׁגַּם משֶׁה טָעָה וְהִכָּה אֶת הַצּוּר וְלֹא דִּבֶּר בְּפִיו. וְעַל-יְדֵי זֶה נִגְזַר שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לָאָרֶץ שֶׁשָּׁם הַמָּקוֹם לְקַבֵּל אוֹר הַנְּקֻדָּה בִּשְׁלֵמוּת וְאִם הָיָה משֶׁה נִכְנַס עִמָּהֶם לָאָרֶץ הָיוּ מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ שָׁם אוֹר הַנְּקֻדָּה בִּשְׁלֵמוּת וְהָיָה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל. וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ עַל-יְדֵי הַמַּחֲלוֹקוֹת גָּרְמוּ שֶׁלֹּא נִכְנַס משֶׁה עִמָּהֶם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁעַל-יְדֵי זֶה גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ' וְכֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בָּאִים צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת משֶׁה, בְּחִינַת נְקֻדָּה הַכְּלָלִית שֶׁעַל-יְדֵי זֶה מְתַקְּנִים נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וּמַחֲזִירִים אוֹתָם בִּתְשׁוּבָה וּבְכֹחָם הַגָּדוֹל הָיוּ יְכוֹלִים לְתַקֵּן הַכֹּל, אַךְ עַל-יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת גּוֹרְמִים מַה שֶּׁגּוֹרְמִים רַחֲמָנָא לִצְלַן, הַמָּקוֹם יְרַחֵם וְיִסְלַח לָהֶם וִיסַבֵּב סִבּוֹת לְטוֹבָה שֶׁיִּתְתַּקֵּן הַכֹּל וְעַל-כֵּן בִּקֵּשׁ משֶׁה (בַּמִּדְבָּר כז), יִפְקֹד ה' אֱלֹקֵי הָרוּחֹת אִישׁ עַל הָעֵדָה וְכוּ' וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁיּוֹדֵעַ לַהֲלֹךְ נֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, הַיְנוּ שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר הַנְּקֻדָּה בְּלֵב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כִּי הַנְּקֻדָּה הִיא בְּחִינַת רוּחַ אֱלֹקִים, בְּחִינַת יוֹסֵף הַצַּדִּיק שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בְּרֵאשִׁית מא), אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹקִים בּוֹ וְאָז זָכָה לִבְחִינַת וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק מוֹשֵׁל, בְּחִינַת נְקֻדָּה הַכְּלָלִית שֶׁמֵּאִיר בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּחִינַת שֶׁיּוֹדֵעַ לַהֲלֹךְ כְּנֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד כַּנַּ"ל:

פרשה ו' (שמו"ר פ"ו ב') דבר אחר וידבר אלקים וכו' (שמות ו ב). הה"ד (קהלת ז ז) כי העושק יהולל חכם וכו', כשהחכם מתעסק בדברים הרבה וכו'. דרש עוש"ק כמו עוס"ק, ורצ"ל עוסק הרבה עד שהעסק לו לעיקר, כמו הימין שהוא עיקר לתשמישיו של אדם והשמאל טפל, על כן נכתב "עושק "בשין ימנית, שעושה העסק לעיקר כמו ימין: