מדרש על קהלת 7:7

[ד"א וידבר אלהים אל משה]. זה שאמר הכתוב כי העושק יהולל חכם וגו', (קהלת ז ז), כשהחכם מתעסק בעיסוקין הרבה הן מערבבין אותו מן החכמה, ויאבד את לב מתנה (שם), מה שנקראת מתנה הוא מאד מלבו, שנאמר ממתנה נחליאל (במדבר כא יט). ד"א כי העושק יהולל חכם, עיסוק שהחכם מתעסק בצרכי צבור, הן משכחין אותו מן החכמה. אמר ר' יהושע בן לוי ששים הלכות למדתי, מיהודה בן פדייה בחרישת הקבר, ובשביל שהייתי עוסק בצרכי צבור, שכחתי את כולן הוי כי העושק יהולל וגו'.

וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ, רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה עָתִיד פַּרְעֹה הָרָשָׁע לַעֲשׂוֹת וּלְהַכְבִּיד הָעֲבוֹדָה עַל הָעָם מֵעֵת שֶׁיֵּלֵךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ, וּכְדֵי שֶׁלֹא יִטְעֶה בַּדָּבָר, הוֹדִיעוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ וְכָךְ עָתִיד פַּרְעֹה לַעֲשׂוֹת בַּזְּמַן שֶׁתֵּלֵךְ בִּשְׁלִיחוּתִי, כְּדֵי שֶׁלֹא יָשִׂיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה. וְאַף עַל פִּי כֵן הֵטִיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה, וְעָלָיו נֶאֱמַר (קהלת ז, ז): כִּי הָעשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם.

‎וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כִּי הָעֹשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם וִיאַבֵּד אֶת לֵב מַתָּנָה (קהלת ז, ז). כְּשֶׁהֶחָכָם מִתְעַסֵּק בִּדְבָרִים הַרְבֵּה, מְעַרְבְּבִין אוֹתוֹ מִן הַחָכְמָה. וִיאַבֵּד אֶת לֵב מַתָּנָה, מִן הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה מַתָּנָה בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם. כִּי הָעֹשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם. חָכָם הַמִּתְעַסֵּק בְּצָרְכֵי צִבּוּר, מְשַׁכְּחִין תַּלְמוּדוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: שִׁשִּׁים הֲלָכוֹת לִמְּדַנִי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פְּדָיָא בַּחֲרִישַׁת הַקֶּבֶר, וְכֻלָּן נִשְׁתַּכְּחוּ מִמֶּנִּי, בִּשְׁבִיל שֶׁהָיִיתִי עוֹסֵק בְּצָרְכֵי צִבּוּר. הֱוֵי, כִּי הָעֹשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם. כִּי הָעֹשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם, עֵסֶק שֶׁנִּתְעַסֵּק שְׁלֹמֹה בִּדְבָרִים בְּטֵלִים, הִטְעוּהוּ, וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטוּ אֶת לְבָבוֹ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים (מלכים א יא, ד)