Chasidut על קהלת 8:5

וירא אליו ה' (בראשית יח א). פירש רש"י (ד"ה וירא) לבקר את החולה, אמר רבי חמא בר חנינא יום שלישי למילתו היה ובא הקב"ה ושאל בשלומו, והוא בגמרא ב"מ (דף פ"ו:) עיין שם. והקשה באור החיים מי הגיד לו כי יום ג' היה, ואי ממה שאמר הכתוב (בראשית לד כה) ביום השלישי בהיותם כואבים, והלא בשבת (דף קל"ד:) מוכח כי יום א' וב' הוא מסוכן ביותר מיום ג', ואל יקשה לך מבני יעקב שלא באו על החללים ביום א' וב', כי שם לא נתנו לב לזמן המסוכן ביותר, אלא לזמן שהם חלשים יותר שלא יעמדו כנגדן, ובערך זה יום ג' חלשים יותר, אבל לענין הביקור כיון שיום א' וב' הם בסכנה יותר מיום ג', מי יאמר כי לא בא הקב"ה בימים הראשונים, עד כאן דבריו. עוד יש לדקדק למה אמר ובא הקב"ה לשאול בשלומו, הא עליו קאי דהרי בא לפרש הקרא וירא אליו ה' למה נראה אליו, על זה אמר לבקר את החולה, אם כן היה די לומר ובא ושאל בשלומו. והנראה דחדא מתורצת באידך, דהנה זה ודאי מוכח מבני יעקב שבאו על אנשי שכם ביום השלישי מפני שאז חלשים ביותר, אלא דאכתי קשיא כיון דביום א' וב' החולה מסוכן ביותר, אם כן לענין ביקור יותר ראוי לבא בימים הראשונים. ונ"ל דזה שייך באדם המבקר, שאם החולה מסוכן, הוא זריז לבקרו אף אם אינו חלוש כל כך, דחושש שמא ימות. אבל השי"ת שידע שלא ימות ומי איכא ספיקא קמיה שמיא, אין לפניו ית' בבחינת מסוכן כלל, וגם אברהם עצמו בודאי בטח לבו בה' כי לא ימות מזה, כי שומר מצוה לא ידע דבר רע (קהלת ח ה), ואם כן אין כאן בחינת סכנה, רק ביום ג' בא לבקרו לרוב חלישתו אף שאינו מסוכן, כדי לחזקו בזה הביקור. ובזה מדוקדק לשון הגמרא יום ג' למילתו היה, ושמא תאמר הלא ביום א' וב' הוא מסוכן ביותר והיה ראוי אז לבא כקושית האור החיים, לזה אמר ובא הקב"ה דייקא, דהוא יודע עתידות שלא ימות ואין כאן בחינת סכנה רק בבחינת חולשה תליא מילתא, ויום ג' הוא חלוש ביותר. ונראה שזה הרמז בר"ת וירא אליו ה', ר"ת אוי, ר"ל בשעה שהכאב גדול ביותר כנ"ל.

ועדיין אינו מובן שהרי אמרו ז"ל בקידושין (כ"א:) לא דברה תורה אלא כנגד יצה"ר שאם אין הקב"ה מתירה ישאנה באיסור, ואמרו עוד בלשון זה מוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות שחוטות ואל יאכלו בשר תמותות נבלות, ואמרו עוד שאם נשאה סופה לשנאותה ולהוליד ממנה בן סורר ומורה, ואם כדברי הרב הנ"ל יקשה היתכן שממעשה מצוה להוציא נפש קדושה ממאסר הסט"א ימשכו ח"ו דברים רעים, והרי כתיב (קהלת ח' ה') שומר מצוה לא ידע דבר רע, ובעיקר הדבר אינו מובן למה תקרא בשר תמותות:

והוא דבר גדול מאוד, כי אז ידע שעשה פעולה ביום זה, שברא מלאך אחד, ואם יש עליו מלאך מליץ אחד וגו' (איוב ל"ג כ"ג), וסימנך (קהלת ח׳:ה׳) שומר מצוה לא ידע דבר רע, היינו כשאדם מקבל על עצמו דבר זה להיות עומד על משמרתו מהבוקר עד ערב אולי יזדמן לו מצוה, וזהו שומר, מלשון (פ' וישב) ואביו שמר את הדבר, אזי הסגולה מזה הוא שלא ידע דבר רע, היינו שלא יבא לידי קרי הנקרא רע ח"ו, וסימנך (תהילים נ״ב:ג׳) חסד אל כל היום, היינו שבכל יום ויום צריך לעשות חסד לאל יתברך:
(צוואת הריב"ש ד"ג ע"ב).