Chasidut על שמות 10:10

ויאמר אליהם לכו עבדו את ה' אלקיכם מי ומי ההולכים (שמות י ח), ויאמר משה בנערינו ובזקננו נלך כי חג ה' לנו (שמות י ט). הנה על צאן ובקר אין צריך לבאר הטעם, כי כבר אמר (שמות ה ח) נלכה נזבחה וגו', רק על הטף אמר זה הטעם, והענין הוא דמבואר בפרשת דרכים (בדרש כ"ד) על אמרם (שבת קי"ט ע"ב) לא חרבה ירושלים אלא בשביל שבטלו בה תינוקת של בית רבן, דכל זמן שהשכינה בישראל אין כל אומה ולשון יכולה לשלוט בהם (מגילה י"א ע"א), וזה תולה בתינוקת של בית רבן, עיין שם. לכך פרעה חשש אולי יברחו, ולא יוכל לרדוף אחריהם ולהרע להם דהרי השכינה עמהם, ולכך רצה שילכו לבד בלא הטף, וממילא לא יהיה השכינה עמהם. והנה משה אמר בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו נלך כי חג ה' לנו, ר"ל דעיקר החג הוא מה שה' לנו, וזה לא יתכן בלי הקטנים, (שמות י י) ויאמר יהי כן כאשר אמרתם שה' עמכם, כאשר אשלח אתכם ואת טפכם אם כן ראו וגו', ר"ל שזה נראה בעליל כי רעה נגד פניכם, שאתם חושבים רעה בלבבכם כפירוש הרשב"ם שאתם רוצים למרוד, ולזה תירצו שה' יהיה עמכם כדי שתנצחו, כי לעבודה אף אם שוכן בשמים תוכלו לעבוד אותו, (שמות י יא) לא כן לכו נא הגברים ועבדו, כי רק אותה שאמרתי אתם מבקשים, וזה פירוש יקר.

ונקדים עוד לפרש הפסוק הן לא קצרה יד ה' מהושיע וגו' (ישעיה נט ב), כי אם עונותיכם מבדילים ביניכם לבין אלקיכם וחטאתיכם הסתירו פני מכם. על פי הקדמה מספר שמעון ולוי, מה שפירש על המדרש (פליאה) שלחה אסתר וכו', (והוא נדפס בתחילת ספר קהלת משה בשם מהר"ש מאוסטרפאלי), כי בזמן שעושים רצונו של מקום, הקב"ה הוא שר של ישראל, אבל אם אינם עושים רצונו של מקום, הוא מוסר אותם ביד מיכאל ואם רוצה להרע להם מסיר השר ח"ו, (ותמצאנו בפרשת קדושים). והיוצא מזה דאף שוגג מסתיר פניו. ונקדים עוד מה שפירשתי בפסוק (ישעיה ה' (כא) כ"א) הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבוכים, כי באין חטא השי"ת כנגדו כמ"ש (תהלים טז ח) שויתי ה' לנגדי תמיד, ומשום זה נותן שלום לשמאל ברישא והיינו אפין באפין, וכשיש חטא הרי הוא מבדיל, אם כן החטא עומד לנגדו, והיינו ונגד פניהם נבונים, דזה שהם נבונים דהוא הרשעות שלהם הנחשב אצלם לתבונה, היא עומד נגד פניהם ומסתיר פניו. ובהקדים מה שפירשתי הפסוק (תהלים כז ד) אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' וגו'. על פי מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש (אסתר ז ב), כי השאלה הוא ענין אחד, והמבוקש הוא דבר אחר כמעט בכל הענינים, רק אחת היא שבזה השאלה הוא המבוקש, והיינו אם שואל שיזכה לעבוד השי"ת באמת דהיינו שלא על מנת לקבל פרס, והיא האהבה הגמורה בלי מסך המבדיל, כמו שפירשו בפסוק (דברים ל כ) לאהבה את ה' אלקיך ולדבקה בו, ר"ל שידבק האהבה בו ית"ש ולא תחזור אליו לאהבת עצמו והבן זה, ואז כל הזדונות נעשין כזכיות ואין שום מסך המבדיל בינו ובין ית"ש, ואז הוא אפין באפין עם מלכא קדישא עילאה שויתי ה' לנגדי תמיד, ולא וחטאתי נגדי תמיד (תהלים נא ה), וחטאתיכם הסתירו פנים וגו'. ועל פי זה יובן מאמר משה כי חג ה' לנו כמו בפירוש הראשון, והשיב פרעה (שמות י י) יהי כן וגו' כמו בפירוש הראשון, ראו כי רעה נגד פניכם, ר"ל אף שבכללות ישראל יש השראות שכינה על ידי הטף, מכל מקום בפרטיותיכם רעה שאתם עושים הוא נגד פניכם, והוא מסך המבדיל ביניכם ובינו ית"ש ואין אתם אפין באפין עם מלכא קדישא עילאה אף שהטף עמכם, לא כן לכו נא הגברים בלא הטף, רק ועבדו את ה' כי אתה אתם מבקשים ולא יהיה מבוקש אחר והוא אהבה גמורה, ואז תהיו אפין באפין עם מלכא קדישא עילאה ואינכם צריכין לטף, אלא ממה שאתם מבקשין הטף מורה שאין אתם חפצים להיות אפין באפין עם מלכא קדישא עילאה, ומלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיע (ברכות נ"ח ע"א), אם כן אין אתם ראוים להיות אפין באפין גם כן עם מלכא דלתתא, לכך ויגרש אותם מאת פני פרעה והבן, והיא חריצות גדולה מאת המלך ועומק הטומאה דבר בו, והראה לו איך יפשוט טלפיו, והבן.

גם יאמר ויחל משה את פני וגו'. כי הנה יועץ המלך ואוהבו כשרואה שנעשה דבר הנוגע לכבוד המלך ומלכותו, עליו מוטל לבוא במורא ובושה והכנעה לומר אדוני המלך הרי כן וכן יבוא מזה ואין זה כבודך. ואכן זה לא יאמר לו בפני שום בריה, כי אם בחצרות בית המלך הפנימים כי אין זה כבוד המלך שילמדו אדם דעה ובינה, ואך בסתרי סתרים לאהבת היועץ אינו נמנע מלשמוע מה בפיו כי יודע שכבודו וגדולתו הוא דורש. וכן כאן חילה משה את פני ה' וגו' כאמור למעלה שרצוני לבוא לראות פניו בחצרות ה' הפנימים כי צריך אני לדבר על דבר הנוגע לכבוד המלוכה. וזה אומרו את פני ה' אלהיו. כלומר שהוא ה' אלהיו, ובוער אמיתת האהבה והחמדה אליו יתברך וצר לו מאוד על כבודו יתברך, ועל כן הוא מבקש ומחלה לראות פניו לדבר אתו בסתר. ועל כן כשבא אליו יתברך לא דיבר עמו כלל בלשון תפילה לומר ויתפלל משה או ויצעק וכדומה רק ויאמר למה ה' יחרה אפך וגו' בדרך אמירה לבד בעצה טובה לומר כי הלא ח"ו יתחלל כבודך בכך ולמה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרוג אותם וגו'. כלומר כי הרי פרעה אמר קודם (שמות י', י') ראו כי רעה נגד פניכם, ועתה כאשר ח"ו יתקיים כן יתפאר ח"ו הגרזן על החוצב בו לומר ח"ו ח"ו כי עינו ראה יותר מעין שלמעלה ויתחלל שמך. ואין זה דרך תפילה כלל רק כיועץ למלך להשקיט הכעס באומרו חוס על כבודך ואל תמהר להוציא דבר לפני אלהים בחינת הדין החזק.