Chasidut על שמות 10:14

(ב) ועוד נ"ל, בהקדים לפרש הפסוק (בראשית לב ב-ג) ויפגעו בו מלאכי אלקים (בראשית לב ג) ויאמר יעקב כאשר ראם וגו'. דהנה יש שני מיני מלאכים, א' שנבראו מששת ימי בראשית. ב' הנבראים מתורה ומצות. והנה כתיב (תהלים צא יא) כי מלאכיו יצוה לך וגו', ואיתא במגיד כי המלאכים שנבראו בכח הצדיק, הם עמו תמיד. וז"ש ויפגעו בו מלאכי אלקים דייקא שבראן אלקים מששת ימי בראשית, ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלקים זה כנ"ל, כי הנבראים על ידו הם היו עמו תמיד, לכך ויקרא שם המקום ההוא מחנים, מחנה אלקים כנ"ל, ומחנה מלאכים שלו, וההוא דייקא, כי במקום אחר היה עמו רק מחנה שלו לבד, ועל כן קרא מחנים ולא מחנה על שם החידוש לבד, כי ממחנה שלו דהיה עמו תמיד, ידע והבן דהם מחנה אלקים, והבן. אך באמת למה נשתנה לשלוח לו מחנה אלקים, ומזה ידע והבין דרצון השי"ת לשלחן לאיזה שליחות, ומן מחנה שלו לא רצה לשלוח ולהשתמש בהן, כיון שהם מהמצות והתורה לא רצה ליהנות מדברי תורה. והיינו וישלח יעקב מלאכים לפניו, ר"ל אותן שהם מלאכים לפניו וקודם לו, כמו ותעבור המנחה על פניו (בראשית לב כב), וכמו לפניו לא היה כן ארבה כמוהו (שמות י יד), שהוא לפניו בזמן, וכמו שפירש הטו"ז (או"ח סי' תקפ"ה סק"ז) בלפני ה' (תהלים צח ו) כנ"ל. או יאמר אותן שהם מלאכים לפניו ולא ממחנה אלהים, דלא רצה להשתמש בתגא. או יאמר דלכך שלח מלאכים, כדי שיגמור הדבר מהר בלי עכוב הדרך, והם אינם צריכין להליכה כלל אלא התפשטות, והיינו לפניו אל עשו שלא הלכו מלפניו כלל, ולכך לא נזכר שום הליכה, רק (בראשית לב ז) וישיבו המלאכים באותו מעמד, וישיבו היינו תשובת המאמר ולא תשובת הליכה, כמו וישב משה את דברי העם (שמות יט ח), והיינו לאמר, ר"ל תשובת המאמר ולא תשובת הליכה. ועל פי זה מדויק שפיר הפסוק וישיבו המלאכים אל יעקב לאמר, דלא נאמר ויאמרו לאמר, ומה ענין וישיבו לו לאמר. ולפי מ"ש אתי שפיר. וזה אמרם באנו אל וגו' ולא הלכנו כנ"ל, ונכון הוא בס"ד, (אחר כך מצאתי מעין זה באלשיך עיין שם).

או יאמר על פי דאיתא בספרים קדושים על המדרש (שהש"ר פ"ב), בפסוק (שיר השירים ב ג) כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצילו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי. ואיתא במדרש מה התפוח אין לו צל והכל בורחים ממנו מלישב תחתיו, כך ברחו כל האומות מהקב"ה בשעת מתן תורה, אבל אני בצילו חמדתי וישבתי, עד כאן דברי המדרש. ותמהו דמה ענין זה שלא ירצו האומות לקבל התורה, לתפוח שאין לו צל, הלא השי"ת יש לו צל ומגין כאמור בצילו חמדתי וישבתי, רק שלא רצו האומות לקבל עליהם עול תורה, ומה ענין זה לתפוח שאין לו צל. וישבתי על פי המדרש ה' צלך (תהלים קכא ה), מה הצל כשהוא שוחק, הצל שוחק כנגדו, וכשהוא בוכה, הצל בוכה כנגדו, כך הקב"ה בבחינת צל, עיין שם. והכונה כי זה עיקר עבודתינו ותורתינו וכל פרטי מעשינו מקטון ועד גדול באיתערותא דלתתא, ככה איתער לעילא, ולכך כתיב ה' צלך, צלך דייקא, לישראל הוא כצל לפי שהם חלק אלקי ממעל, ובהתנועע הענף מתנענע השורש, לכך מעורר ישראל דוגמתם למעלה. מה שאין כן האומות כי אין להם רק נפש מעולם הגלגלים, ואין להם שורש למעלה, לכך אינם פועלים בהתעוררותן. על פי זה מבואר המדרש מה התפוח כו', והבן עיין בספר אור המאיר פרשת נצבים שהוא ביאר המדרש הנ"ל כן, עיין שם ודפח"ח. וכתב עוד, דכל זה עתה קודם ביאת המשיח, אבל לעתיד לבוא כתיב (צפניה ג ט) אז אהפוך אל עמים שפה ברורה יחד לקרא בשם ה', אם כן יהיה גם להם צל, אבל ודאי גם אז יהיה הפרש גדול בין ישראל ובין אומות העולם, עד כאן דבריו הצריך לענינינו פה. אבל אינינו מפרש כלל בפסוק (דברים כט ט) אתם נצבים על פי זה, רק רמז כי אתם נצבים היום, ר"ת אנה, מרומז על אנה פנה דודך ונבקשנו עמך (שיר השירים ו א), עיין עליו. והוא דחוק במ"כ, אבל אני פירשתי גוף הפסוק אתם נצבים כו'. והנה מ"ש דגם אז יש הפרש בין ישראל לבין אומות העולם, הוא מפורש בגמרא במסכת קידושין (דף ע' ע"ב) אמר רבה בר רב הונא, זו מעלה יתירה יש בין ישראל לגרים כו', עיין שם. ומבואר מזה דאז לא יהיה צריכין ישראל להתעררותא דלתתא כלל, ומעלה זו שיש עתה לישראל יהיה אז לגרים. ונקדים עוד דתיבת לפניו, או לפני, הוא על אחד משני פנים, או שעומד לפניו ורואה אותו, או קודם לו, כמו לפניו לא היה כן כו' (שמות י יד). ועוד נקדים כי היום מורה על עולם הזה, כמו שדרשו חז"ל (עירובין כ"ב ע"א) בפסוק (דברים ז יא) היום לעשותם, היום בעולם הזה לעשותם, ומחר לעולם הבא לקבל שכרן, עד כאן. ונקדים דגם בישראל יש מעלות ומדרגות רבות בעניני התעוררות למעלה, כי כל אחד מעורר על פי ערכו, אבל גם הגרוע בישראל מעורר למעלה כל זמן שאינו נבדל מכלל ישראל כמו מסור ואפיקורס ח"ו. ועל פי זה פירשתי הפסוק אתם נצבים היום, אתם דייקא, אבל אומות העולם כלל וכלל לא, והיינו היום בעולם הזה אתם דייקא, אבל בעולם הבא לעתיד לבוא אלו שיתגיירו, גם להם יהיה גם כן התעוררות באיתערותא דלעילא, אבל בעולם הזה רק כולכם אפילו הגרוע שבכם לפני ה', ר"ל כי לפניו וקודם לו שאתם מתחילין באיתערותא דלתתא, ואחר כך ד' צלך באיתערותא דלעילא, ומכל מקום כל אחד לפי ערכו, והיינו ראשיכם כו' כל איש ישראל כל אחד לפי מדרגתו. והיינו היום שהוא בעולם הזה, אבל לעתיד לבוא שאז יהיה מעלה זו גם להגרים באיתערותא דלתתא, יהיה לישראל מעלה עליונה שלא יהיו צריכים לאיתערותא דלתתא כלל, כי ישפיע להם בתמידות התעוררות מלעילא כדברי רבה בר רב הונא (קידושין דף ע' ע"ב), ואז יתקיים אחרי ה' אלקיכם תלכו (דברים יג ה). ובזה פירשתי הפסוק (סוף פרשת קדושים, ויקרא כ כו) ואבדיל אתכם כו', שתמיד יש הבדל, אומות העולם אינם פועלים עכשיו כלל, ולעתיד לבא יהיה ההבדל להיות לי בלי ממוצע, כי התעוררות דלתתא הוא ממוצע, כמבואר בחו"מ (בב"י סימן ר"ז מחו' י"ז) דאתה, או לי, ממעט אחרים כנ"ל.

צדיק תמים היה בדורותיו (בראשית ו ט), ולהלן נאמר (בראשית ז א) כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה ולא נאמר תמים, וידוע מה שדרשו רז"ל (עירובין י"ח ע"ב), וגם אני כבר פרשתי בו, וכעת לחדש באתי. וגם לישב הדקדוק דתיבת לפני הוא כשפת יתר. וגם להבין מה דדייק לומר בדור הזה, ולהלן אומר בדורותיו. והנ"ל בזה על פי מ"ש במדרש (פרשה ל"ב סי' א' (ב"ר ל"ב א')) ואני ברוב חסדך וגו' (תהלים ה ח), ואני כאשר עשו כן עשיתי וכו', עיין שם. והוא תמוה ועיין בנזר הקודש. ותורף דבריו על פי המבואר בפרשה כ"ט (ב"ר כ"ט א') אונקיא אחת של זכות וכו', עיין שם. דמתחלה לא היה נח זכאי שלים רק קצת, ומכל מקום היה צדיק יותר מכל בני דורו, לכך בחר בו השי"ת והשרה שכינתו עליו, ועל ידי תוספות קדושה וטהרה מלעילא, נעשה צדיק תמים. והיינו שאמרו (ב"ר ל' י') שצריך סעד לתומכו, עיין שם. ועל פי זה יתבאר דאין כאן סתירה, דהפסוק אומר איש צדיק תמים היה בדורותיו, כי בכל הדורות שהיה חי היה כן באמת, רק את האלקים וגו' כפירוש רש"י (ד"ה את) שהיה צריך סעד לתומכו. אבל כאן שהיה השי"ת אומר הטעם שהצילו בדין, שלא יהיה קשה כלום משא פנים וכו', לא שייך לומר כי אותך ראיתי צדיק תמים, דהא גופא קשיא כלום משא פנים וכו', דהרי זה דהיה צדיק תמים, לא היה מעצמו רק בעזר השי"ת, ואם היה עוזר לאיש אחר היה גם כן צדיק תמים. לזה אמר כי אותך ראיתי צדיק לפני, ר"ל קודם שהתחלתי לעזרך (כמו שפירש הט"ז (אורח חיים סימן תקפ"ה סק"ז) מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו (ויקרא טז ל), וכמו שכתב (שמות י יד) לפניו לא היה כן ארבה כמוהו). ולכך לא נאמר תמים, כי קודם שעזרו השי"ת לא היה לו שם תמים. וזה מדוייק בדור הזה, דלכך עזרתיך כיון שהיית מעצמך הצדיק בדור הזה הגון מכל בני דורך, אבל אחר כך בכל הדורות שהיה כי היה נח חי בכמה דורות, היה צדיק תמים, לכך נאמר שם בדורותיו, והבן.