Chasidut על שמות 13:1

וידבר ה' אל משה לאמור קדש לי כל בכור כו' (שמות יג, א-ב). ולבאר פירוש הפסוק (שמות ד, כב) בני בכורי ישראל, על פי המשל. מי שלומד ועוסק בעבודת השם יתברך ואחר הלימוד עוסק במשא ומתן יש בזה שני סוגים. אחד הוא באין מבין נראה לו שעסק המשא ומתן הוא עיקר. וסוג השני הוא במבין שיש לו לב טהור וידוע לו באמת שעיקר תכלית הבריאה מכל העולמות הוא לעסוק בתורה ובתפלה ומצות ומעשים טובים והמשא ומתן הוא רק מה שצריך לעבודת השם יתברך והיא טפל אל העיקר שהוא התכלית, היינו התורה ומעשים טובים, כי זה היא התכלית ועיקר הבריאה היה בשביל ישראל עם קדוש וכל האומות הם טפלים אל העיקר. ובמשל ונמשל הנ"ל ילך כל איש ישראל הרוצה להתקדש בקדושת השם יתברך יבין שראשית הבריאה היה ישראל עם קדוש ויעורר רחמנות על ישראל שישפיע להם השם יתברך שפע ברכה והצלחה וכל טוב. וזהו הפירוש קדש לי, אם רוצה להתקדש בקדושת השם יתברך. כל בכור בבני ישראל, ידע שהבכור הוא ישראל שנקראים בני בכורי ישראל, והם היו תכלית הבריאה. ולזה יהיה פטר כל, על דרך פוטר מים כו' (משלי יז, יד) שכל דבורך יהיה רחם בבני ישראל, היינו לעורר רחמנות על ישראל שישפיע להם השם יתברך שפע ברכה בני חיי ומזוני ורפואה אמן:

עוד יבואר, וידבר ה' אל משה קדש לי כל בכור כו' בבני ישראל כו' ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה כו' (שמות יג, א-ד). דהנה האר"י ז''ל כתב שמפני כך אמר משה זכור את היום הזה, ואחר כך והעברת כל פטר רחם, לכאורה הוה ליה לומר תיכף והעברת כשאמר הקדוש ברוך הוא קדש לי כל בכור. דהנה קידוש הבכור אינו אלא בבני ישראל אבל בערב רב שעלו עם בני ישראל ממצרים עדיין לא היו מתוקנים ולכן לא היה ראוי לקדש את בכוריהם. לפיכך כשאמר הקדוש ברוך הוא אל משה קדש לי כל בכור, לא היה מצוה זו רק לישראל והיה משה מתירא פן יהיה קנאה גדולה בערב רב לפיכך אמר משה מצוה אחרת תחלה שיהיה שוה לכל בין לישראל בין לערב רב. וזה שאמר משה זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים ואחר כך והעברת. ולי נראה, דמשום הכי לא אמר תיכף מצות קידוש בכורה כמו שצוה הקדוש ברוך הוא ומקודם אמר פסח ומצה. ונראה, דהנה הקדוש ברוך הוא חדש את עולמו יש מאין, והנה הבריאה ראשונה משיג את האי"ן המחדש את עולמו כולו בטובו ונקרא והחכמה מאין תמצא (איוב כח, יב) והנה דבר זה נוהג בעולם שנה נפש. ובעולם, הוא מצה המרמז על שמשיגים את המחדש שנשאר טעם ראשון כמו שנכתב לעיל. ובשנה, נרמז פסח כי בו ראינו הקדוש ברוך הוא המחדש שעשה עמנו ניסים וניסן ראשון לחדשי השנה. ובנפש, נרמז בכור. על כן נאמרו הפרשות ביחד כסדר:

בילקוט (פרשת יתרו)[ישעיה](רמז תנ"ה) בפסוק (ישעיה מג יב) ואתם עדי נאם י"י ואני א"ל. תני רבי שמעון בן יוחאי אם אתם עדי אני י"י, אין אתם עדי כביכול איני י"י. יש לפרש על פי מה שפירשנו לא יקום ע"ד אח"ד באיש לכל עון ולכל חטאת (דברים יט טו). דהנה אתוון ע"ד בקריאת שמע הם רברבין, להיות דהמצוה הזאת נצטוינו להעיד בכל יום על יחודו ואחדותו ית"ש והוא יסוד הדת. והנה בעבור האדם איזה עבירה או יבטל מצות עשה, הנה יופסל לעדות אם כן אין עדותו עדות. וז"ש לא יקום עד אחד, (רצ"ל ע"ד שבאח"ד לא יקוים לו) לכל עון ולכל חטאת, (היינו כאשר יש בידו ח"ו איזה עון וחטאת). וז"ש גם כן במדרש אין אתם עד"י, (היינו כשאינכם כשרים לעדות על פי התורה) כביכול איני י"י. ואומרו איני י"י ולא שם אחר משמות הקדושים, יובן דהנה התפילין אשר נצטוינו להניח היינו ד' פרשיות קדש (שמות יג א), והיה כי יבאך (שמות יג יא), שמע (דברים ו ד), והיה אם שמוע (דברים יא יג). הנה קדש, הוא נגד מוח החכמה. והיה, מוח הבינה. שמע, והיה אם שמוע, מוח הדעת. שמע עיטרא דחסדים, והיה אם שמוע עיטרא דגבורות. ובתפילין דמארי עלמא כתוב בהו (דברים ד ז) מי גוי גדול, (דברים ד ח) ומי [גוי] גדול. (דברים לג כט) אשריך ישראל. (דברים ד לד) או הנסה אלקים. (דברי הימים א' יז כא) ומי כעמך ישראל גוי אחד. אך בהנך פסוקים כל הנהו פסוקים, כל אחד כנגד פרשה מיוחדת שבפרשה שלנו, ומי כעמך ישראל גוי אח"ד, הוא נגד שמע וכו' י"י אח"ד, וכמו שאמרו רז"ל (ברכות ו' ע"א) אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, שמע ישראל וכו' י"י אחד, ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם, ומי כעמך ישראל גוי אחד. הענין הוא שאנחנו על ידי מעשינו מעוררים למעלה על ידי התעוררות שלנו מוח החכמה, יושפע עלינו מלמעלה מוח החכמה, והוא הענין הנכתב בתפילין דמארי עלמא, ועל ידי התעוררות שלנו עיטרא דחסדים על ידי פרשת שמע, הנה מתעורר עלינו השפעת החסד לעשותינו חטיבה אחת בעולם, הוא הנכתב בתפילין דמארי עלמא ומי כעמך ישראל גוי אח"ד, וידוע דשם י"י מורה על החסד, וחסד י"י כל היום. וזהו דוקא כשאנחנו כשרים בעדותינו באמרינו י"י אחד, מתעורר חסדו עלינו בבחינת עיטרא דחסדים הנעשה בתפילין על ידי פרשת שמע, מה שאין כן בזולת זה. וז"ש אין אתם עדי כביכול, איני י"י בבחינת החסד. על כן מהראוי לכל אדם להרהר בתשובה קודם אמירת קריאת שמע, בכדי להיות כשר לעדות, ואז יצוה י"י חסדו ורב טוב לבית ישראל: