Chasidut על שמות 17:11

וּכְשֶׁנִּסְתַּלֵּק הַדַּעַת הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין יוֹדְעִין, ח"ו, שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בְּהַשְׁגָּחָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד וְסוֹבְרִין שֶׁיֵּשׁ טֶבַע ח"ו, זֶה בְּחִינַת שֵׁנָּה שֶׁהִיא הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, בְּחִינַת לַיְלָה וְחשֶׁךְ, כִּי עִקַּר הָאוֹר יוֹם הוּא בְּחִינַת דַּעַת כַּמּוּבָא (א) הַיְנוּ כִּי הָאוֹר הוּא רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, בִּבְחִינַת (תהילים כ״ז:א׳) ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי, בְּחִינַת (שם קיח) אֵל ה' וַיָּאֶר לָנוּ וְזֶה עִקַּר אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, בְּחִינַת (שם פד) כִּי שֶׁמֶש וּמָגֵן ה' צְבָאוֹת, הַיְנוּ כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם בְּהַשְׁגָּחָה לְבַד זֶה עִקַּר הָאוֹר, כִּי עִקַּר הָאוֹר בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּמְצָא אוֹר כְּמוֹ אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ וְכַיּוֹצֵא הוּא רַק אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, שֶׁמֵּאִיר לָנוּ כַּנַּ"ל וּכְשֶׁנּוֹפְלִין ח"ו, מִזֶּה הַדַּעַת וְתוֹלִין בַּטֶּבַע, ח"ו, זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר וַאֲזַי הִיא בְּחִינַת לַיְלָה וְחֹשֶׁךְ ח"ו, וְזֶה בְּחִינַת (ישעיהו י״ג:י׳) חֹשֶׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ וְכוּ', בְּחִינַת (יואל ב׳:י׳) שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קדרו וְכוּ' וְכַיּוֹצֵא בַּפְּסוּקִים כָּאֵלּוּ וְכֻלָּן נֶאֱמְרוּ עַל זְמַן הַגָּלוּת, הַיְנוּ כִּי בַּגָּלוּת נֶחְשַׁב כְּאִלּוּ נֶחֱשַׁךְ אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי הַגָּלוּת נִמְשָׁל לְלַיְלָה, כַּמְבֹאָר בְּפֵרוּשׁ רש"י, (ב) הַיְנוּ כִּי בְּעֵת הַגָּלוּת שֶׁנִּמְשַׁךְ רַק מֵחֲמַת שֶׁתּוֹלִין בַּטֶּבַע ח"ו, וַאֲזַי חשֶׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁתּוֹלִין בַּטֶּבַע ח"ו אֲזַי נִסְתַּלֵּק הָאוֹר מֵהַשֶּׁמֶשׁ וּכְאִלּוּ נֶחֱשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ מַמָּשׁ, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין לְהַשֶּׁמֶשׁ אוֹר כְּלָל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן הַגָּלוּת נִמְשָׁל לְלַיְלָה וְחשֶׁךְ, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁתּוֹלִין בַּטֶּבַע ח"ו, וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת לַיְלָה וְחשֶׁךְ, הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר כַּנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת שֵׁנָּה הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת לֵידַע שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָאוֹר וְכוּ' כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן בִּשְׁעַת שֵׁנָּה סִטְרָא דמסאבא שריא עַל בַּר נָשׁ וְהָעִקָּר עַל הַיָּדַיִם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (וישב קפד ע"ב), כִּי עִקַּר הַסִּטְרָא אַחֲרָא, הֵם בְּחִינַת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים כַּיָּדוּעַ שֶׁיְּנִיקָתָם רַק מִבְּחִינַת כְּפִירוֹת, שֶׁזֶּה עִקַּר שֹׁרֶשׁ הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁנִּקְרָא אל אַחַר כְּפִירוֹת, כַּמּוּבָא, (ג) הַיְנוּ כְּשֶׁתּוֹלִין בַּטֶּבַע ח"ו, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר יְנִיקַת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא וְעַל-כֵּן בִּשְׁעַת שֵׁנָּה הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת כַּנַּ"ל. וְאָז מִתְגַּבֵּר ח"ו, בְּחִינַת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, בְּחִינַת תֹּקֶף הַגָּלוּת שֶׁנִּמְשָׁל לְלַיְלָה וְשֵׁנָּה שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַטֶּבַע כַּנַּ"ל וְזֶהוּ בְּחִינַת סִטְרָא דמסאבא דְּשַׁרְיָא עַל בַּר נָשׁ וְעַל-כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַשֵּׁנָּה בִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ ז"ל (סימן לה), הַיְנוּ בִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, בְּחִינַת שֵׁנָּה, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁרוֹאֶה אָדָם שֶׁדַּעְתּוֹ מְבֻלְבָּל וְאֵינוֹ בִּשְׁלֵמוּת וְאֵינוֹ יָכוֹל לֵידַע וּלְהָבִין שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד כְּמוֹ עַכְשָׁיו בַּגָּלוּת בֵּין הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁנִּדְמֶה לְלַיְלָה וְחשֶׁךְ שֶׁמִּתְגַּבֶּרֶת חָכְמַת הַטֶּבַע בָּעוֹלָם ח"ו, אֲזַי מְחֻיָּב כָּל אֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל לְהַשְׁלִיךְ וּלְסַלֵּק דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי וּלְהִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה לְבַד, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה לְבַד וְאֵין שׁוּם טֶבַע בָּעוֹלָם כְּלָל וְזֶהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַשֵּׁנָּה עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, הַיְנוּ בִּשְׁעַת שֵׁנָּה כַּנַּ"ל צְרִיכִין לִכְנֹס לְתוֹךְ בְּחִינַת אֱמוּנָה לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד מֵאַחַר שֶׁנִּסְתַּלֵּק הַדַּעַת כְּמוֹ עַכְשָׁיו בַּגָּלוּת שֶׁאָנוּ צְרִיכִין תָּמִיד לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד מֵאַחַר שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְגַּלָּה הַדַּעַת בִּשְׁלֵמוּת לֵידַע בֶּאֱמֶת שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה, עַל-כֵּן צְרִיכִין לְסַלֵּק דַּעְתּוֹ וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד בִּבְחִינַת (תהילים צ״ב:ג׳) וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת וּמֵחֲמַת שֶׁבַּלַּיְלָה בִּשְׁעַת הַשֵּׁנָּה, הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת מִתְגַּבֶּרֶת חָכְמַת הַטֶּבַע ח"ו, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֹשֶׁךְ כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת (בראשית ט״ו:י״ב) וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם וְהִנֵּה אימה חשכה וְכוּ' שֶׁהֶרְאָהוּ תֹּקֶף הַגָּלוּת, הַיְנוּ בִּשְׁעַת שֵׁנָּה וְתַרְדֵּמָה הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת מִתְגַּבְּרִין תֹּקֶף הַגָּלֻיּוֹת שֶׁיְּנִיקָתָן מִבְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַטֶּבַע כַּנַּ"ל וְזֶהוּ סִטְרָא דמסאבא דְּשַׁרְיָא עַל בַּר נָשׁ בִּשְׁעַת שֵׁנָּה כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן תֵּכֶף כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר מִשֵּׁינָתוֹ צָרִיךְ לִטֹּל יָדָיו בְּמַיִם, כִּי עִקַּר סִטְרָא דמסאבא שַׁרְיָא עַל יָדָיו דְּבַר נָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (שם), כִּי הַיָּדַיִם הֵם בְּחִינַת שָׁמַיִם-אֵשׁ וּמַיִם יַד יָמִין וְיַד שְֹמֹאל, בְּחִינַת כִּי אֶשָֹּא אֶל שָׁמַיִם ידי, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן נו). וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, בְּחִינַת יָדַיִם, כִּי הֵם תּוֹלִין בְּמַעֲרֶכֶת הַשָּׁמַיִם שֶׁהוּא בְּחִינַת יָדַיִם. וְעַל-כֵּן עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַסִּטְרָא אַחֲרָא בִּשְׁעַת שֵׁנָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַטֶּבַע, הוּא בַּיָּדַיִם דַּיְקָא כַּנַּ"ל, כִּי הַיָּדַיִם הֵם כ"ח פִּרְקִין כְּנֶגֶד כ"ח אַתְוָון שֶׁבְּמַעֲשֵֹה בְרֵאשִׁית שֶׁבָּהֶם נִבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, בְּחִינַת (ישעיהו מ״ח:י״ג) אַף יָדִי יסדה ארץ וִימִינִי טפחה שמים וְעַל-כֵּן עִקַּר הַכְנָעַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, שֶׁהֵם הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים דְּעַלְמָא, בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁמִּשָּׁם הִתְגַּבְּרוּתָם כַּנַּ"ל, עִקַּר הַכְנָעָתָם הוּא רַק עַל-יְדֵי הַיָּדַיִם דִּקְדֻשָּׁה כְּשֶׁזּוֹכִין לְהָרִים אוֹתָם אֶל הַדַּעַת וְזֶה בְּחִינַת (שמות י״ז:י״א) וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְכוּ' הַנֶּאֱמַר בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, כִּי עֲמָלֵק הוּא כְּלָלִיּוּת כָּל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא בְּחִינַת רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק וַעֲמָלֵק הָיָה כּוֹפֵר בָּעִקָּר וְתָלָה הַכֹּל בַּטֶּבַע ח"ו, וְהָיוּ מְחַשְּׁבִין הַשָּׁעוֹת באיצטרוליגאה שֶׁלָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּפֵרוּשׁ רש"י (ה) וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ ז"ל (ו) וְעַל-כֵּן עִקַּר הַכְנָעָתוֹ עַל-יְדֵי הֲרָמַת הַיָּדַיִם שֶׁמְּרִימִין הַיָּדַיִם כ"ח פִּרְקִין שֶׁבַּיָּדַיִם אֶל הָרֹאשׁ, בִּבְחִינַת שְֹאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶש, (ו) הַיְנוּ שֶׁמַּגְבִּיהִין הַיָּדַיִם כ"ח פִּרְקִין אֶל הַדַּעַת לֵידַע שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל עַל-יְדֵי כ"ח אַתְוָון שֶׁבְּמַעֲשֵֹה בְרֵאשִׁית, שֶׁהֵם בְּחִינַת כ"ח פִּרְקִין כַּנַּ"ל וַאֲזַי מַגְבִּיהִין בְּחִינַת הַשָּׁמַיִם שֶׁהֵם גַּם כֵּן בְּחִינַת יָדַיִם כַּנַּ"ל לְשָׁרְשָׁם שֶׁבַּדַעַת לִבְחִינַת כ"ח אַתְוָון הַנַּ"ל, כִּי הַכֹּל בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בכ"ח אַתְוָון וְהוּא מְחַיֶּה וּמְקַיֵּם הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם וְהָאָרֶץ וְכוּ', בְּהַשְׁגָּחָתוֹ לְבַד וְאֵין שׁוּם טֶבַע וּמַעֲרֶכֶת הַשָּׁמַיִם כְּלָל וַאֲזַי נִכְנַע עֲמָלֵק וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת (שם) ויהי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי עִקַּר הַכְנָעַת עֲמָלֵק עַל-יְדֵי אֱמוּנָה בְּהַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּמְשַׁךְ עַל-יְדֵי הֲרָמַת הַיָּדַיִם כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן בִּשְׁעַת שֵׁנָּה הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַטֶּבַע ח"ו, וְאָז שׁוֹרָה סִטְרָא אַחֲרָא עַל בַּר נָשׁ, עַל-כֵּן עִקַּר אֲחִיזָתָהּ בַּיָּדַיִם כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן תֵּכֶף כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ צָרִיךְ לִטֹּל יָדָיו בְּמַיִם שֶׁהֵם בְּחִינַת מֵימֵי הַדַּעַת, מֵימֵי הַחֶסֶד, בִּבְחִינַת (ישעיהו י״א:ט׳) כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לים מְכַסִּים, הַיְנוּ שֶׁעַל-יְדֵי הַנְּטִילָה מַמְשִׁיכִין מַיִם טְהוֹרִים מֵימֵי הַדַּעַת מִבְּחִינַת עַלְמָא דְּאָתֵי שֶׁאָז תִּמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה כַּמַּיִם לים וְכוּ'. וְאָז יֵדְעוּ הַכֹּל שֶׁהַכֹּל רַק בְּהַשְׁגָּחָה לְבַד, כִּי יִתְבַּטֵּל הַטֶּבַע לְגַמְרֵי וְגַם עַכְשָׁיו בְּכָל עֵת שֶׁצְּרִיכִין יְשׁוּעָה וְטָהֳרָה לְהִנָּצֵל מִתֹּקֶף הַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, אֲזַי מַמְשִׁיכִין הַשְׁגָּחָה מִסּוֹף עוֹלָם כַּנַּ"ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מַיִם שֶׁל הַנְּטִילָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין מֵימֵי הַדַּעַת מִסּוֹף הָעוֹלָם מִבְּחִינַת עָלְמָא דאתד שֶׁתִּמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ' וְזֶה בְּחִינַת מִקְוֶה שֶׁהִיא בְּחִינַת עַלְמָא דְּאָתֵי כַּיָּדוּעַ, (כִּי מִקְוֶה בְּגֵימַטְרְיָא קנ"א, בְּחִינַת בִּינָה עַלְמָא דְּאָתֵי כַּמּוּבָא), (ח) בְּחִינַת (ירמיהו י״ד:ח׳) מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה' מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה כִּי כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין הֵם רַק מֵהֶעְדֵּר הַדַּעַת, מִבְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע כַּנַּ"ל דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין יוֹדְעִין ח"ו, שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה וְכוּ' וְזֶה עִקַּר הַטֻּמְאָה כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן הַיְּשׁוּעָה מֵהַצָּרָה וְהַטָּהֳרָה מֵהַטֻּמְאָה הוּא עַל-יְדֵי מִקְוֶה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַלְמָא דְּאָתֵי, בְּחִינַת מֵימֵי הַדַּעַת, בְּחִינַת כִּי תִמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה כַּמַּיִם וְכוּ', כִּי עַל-יְדֵי שֶׁנִּכְנָסִין לַמִּקְוֶה וְסוֹתְמִין הָעֵינַיִם מֵחֵיזוּ דְּהָאי עָלְמָא וְנִתְעַלֵּם וְנִתְכַּסֶּה שָׁם בְּתוֹךְ מֵימֵי הַמִּקְוֶה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֵימֵי הַדַּעַת, בְּחִינַת עַלְמָא דְּאָתֵי, עַל-יְדֵי זֶה הוּא נִכְלַל בְּתוֹךְ בְּחִינַת הַדַּעַת בִּבְחִינַת הַשְׁגָּחָה, כִּי סוֹתֵם עֵינָיו מֵחֵיזוּ דְּהַאי עָלְמָא שֶׁמִּתְגַּבֵּר הַטָּעוּת שֶׁל חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁמִּשָּׁם בָּאִים כָּל הַצָּרוֹת וְכָל הַטֻּמְאוֹת, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִפְגָּמִין הָעֵינַיִם שֶׁשָׁרְשָׁם וְחִיּוּתָם מִבְּחִינַת עֵינֵי ה', שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה כַּמּוּבָן בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל וּכְשֶׁנּוֹפְלִין מֵהַדַּעַת וְסוֹבְרִין שֶׁיֵּשׁ טֶבַע ח"ו, זֶה בְּחִינַת פְּגַם הָעֵינַיִם וּמִזֶּה בָּאִין כָּל הַצָּרוֹת וְכוּ' כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִסְתוֹם אֶת עֵינָיו לְגַמְרֵי מֵחֵיזוּ דְּהַאי עָלְמָא וְלִהְיוֹת מִתְעַלֵּם וְנִכְלָל בְּתוֹךְ הַמִּקְוֶה, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַדַּעַת שֶׁל עַלְמָא דְּאָתֵי שֶׁאָז יִתְגַּלֶּה הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם וְיִתְבַּטֵּל הַטֶּבַע לְגַמְרֵי וְעַל-יְדֵי זֶה מַמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחָה מִסּוֹף הָעוֹלָם מִבְּחִינַת הַמִּקְוֶה וְעַל-יְדֵי זֶה בָּא לוֹ יְשׁוּעָה לְכָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ, בְּחִינַת מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה' מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה וְכוּ'. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַנְּטִילָה שֶׁל שַׁחֲרִית שֶׁמַּמְשִׁיךְ מַיִם טְהוֹרִים שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת מִקְוֶה וְעַל-יְדֵי זֶה מְטַהֵר אֶת יָדָיו, שֶׁהֵם בְּחִינַת כ"ח פִּרְקִין, בְּחִינַת כ"ח אַתְוָון שֶׁל מַעֲשֵֹה בְרֵאשִׁית, שֶׁעִקַּר הַפְּגָם שֶׁל בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּשֵׁנָּה בַּלַּיְלָה וְחשֶׁךְ נוֹגֵע בָּהֶם דַּיְקָא כַּנַּ"ל, כִּי עַל-יְדֵי חָכְמַת הַטֶּבַע פּוֹגֵם בכ"ח אַתְוָון הַנַּ"ל וְתוֹלֶה בְּמַעֲרֶכֶת הַשָּׁמַיִם ח"ו, כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת הַטֻּמְאָה שֶׁנֶּאֱחַז בְּהַיָּדַיִם דַּיְקָא בִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, דְּהַיְנוּ בִּשְׁעַת שֵׁנָּה כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן מְטַהֲרִין אוֹתָם עַל-יְדֵי מֵימֵי הַדַּעַת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת עַלְמָא דְּאָתֵי וְכוּ' כַּנַּ"ל:

ואכן גדולה לגימא וכו' שמקרבת הרחוקים וכו' שבשכר (שמות ב', כ') קראן לו ויאכל לחם זכו בניו לישב בלשכת הגזית וכו' (סנהדרין ק"ג:) כי בשביל חתיכת לחם זה שנתן יתרו למשה ונתקיים בו (קהלת י"א, י') שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו, כי משה נקרא על שם המים כמאמר הכתוב (שמות ב', י') כי מן המים משיתהו, וזכות זה גרם לו אשר נטהר לבבו ואבריו קצת בתחילה עד שזכה לשמוע ותגיע השמועה לאזניו שיאמין כי הכל מאת ה' הוא, ולזה אומר הכתוב כאן וישמע יתרו כהן מדין כלומר אף שהיה כהן מדין ועבד כל עבודה זרה בעולם אף על פי כן זכה לשמוע ונכנסה באזניו, והטעם הוא עבור שהוא חתן משה והאכיל פרוסה למשה ונתן לו בתו, זכה לשמוע ולהאמין את כל אשר עשה אלהים למשה וגו' פירוש שהאמין כי כל העשיות שעשה משה לא בכח ידו ולא בחכמתו עשה, רק שאלהים עשה זאת למשה, שיעשה בכחו כל העשיות והנסים המופלאים, ועל כן אמרו חז"ל מה שמועה שמע וכו' כלומר מאיזה שמועה סיפר כאן הכתוב לחידוש שהגיע השמועה הזאת לאזני יתרו, ואמרו קריעת ים סוף ומלחמה עמלק, כי אלו שניהם היה בכח ידי משה כמאמר הכתוב (שמות י"ד, כ"ז) ויט משה את ידו על הים ואומר בוקע ים לפני משה, וכן במלחמת עמלק נאמר (שמות י"ז, י"א) והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל, מה שאין כן מכות מצרים שהיה גם על ידי אהרן ועל ידי הקב"ה בעצמו כמאמר חז"ל (תנחומא וארא סוף י"ד) ונס המן היה גם כן מאת הקב"ה לבד. וקריעת ים סוף ומלחמת עמלק היו בידי משה, והעיד הכתוב אשר גם באלה הנסים שנעשו על ידי משה האמין אשר עשה אלהים זאת למשה, ובכחו עשה הכל, כמו בים סוף שאמרו חז"ל (שמות רבה כ"א, ו') שנתן הקב"ה ימינו לימין משה וראהו הים וברח, ובמלחמה עמלק אמרו חז"ל (ראש השנה כ"ט.) וכי ידיו של משה עושות מלחמה וכו' אלא בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם בשמים היו מתגברין וכו', ועוד הנה ידוע מכוונות האר"י ז"ל בסוד נטילת ידים שהעיקר בהן ההגבהה למעלה שעל ידי זה מתיחדים כל העשרה מאמרות שבהן נברא העולם כאשר הארכנו בזה במקום אחר, ובזה תרד ההשפעה וברכה לעמו ישראל, ועל כן כאשר ירים משה ידו ביחוד שמו יתברך וגבר ישראל, וממילא מכל שכן דכל שכן שהאמין כי הוציא ה' את ישראל ממצרים כי אם האמין בנסים שנעשו על ידי משה שהכל מאת ה' הוא ולא עשה משה בשום כח אחר רק בכח ה', מכל שכן במכות מצרים שהיה מהם שנעשו על ידי ה' לבדו, שלא יכחישנה לומר מקרה הוא וכדומה, רק שה' פעל כל זאת. וזה פירוש מאמר חז"ל (בילקוט רמז ר"מ) בפסוק ויאמינו בה' ובמשה עבדו שהקשו אם במשה האמינו בה' וכו' פירוש אם האמינו בנסים שנעשו על ידי משה שהכל מה' הוא מכל שכן בדבר שנעשה ביד ה' בעצמו.

זכור את אשר כו' ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים (דברים כה, יז-יח). נראה, דהנה לא זו בלבד דזרע ישראל הם מצווים על מחיית עמלק דהוא זרע עשו אלא דכל איש מישראל צריך למחות חלק רע המכונה בשם עמלק אשר טמון בלבו דכל זמן דזרע עמלק נמצא בעולם אז כיון דאדם גם כן הוא עולם קטן אז יש מציאות לעמלק לכח הרע בכל אדם אשר מתעורר בכל פעם להחטיא את האדם ועל זה בא הזכירות בתורה. והנה כח של זרע ישראל אינו אלא בפה הקול קול יעקב, בתורה ותפלה כשאדם יש לו כח זה ובוער תמיד לבו להשם יתברך אז אין שום רע יוכל לשלוט בו. אך כשאדם יניח כח זה אז מיד ויסעו מרפידים, שרפו ידיהם. מיד ויבא עמלק, מיד שורה הרע עמו. אך כשאדם תופס על כל פנים מדת היראה להיות ירא מפניו יתברך מלעבור על מצותיו על כל פנים אינו בא לידי חטא. וזהו שכתוב ואתה עיף ויגע, שאין בך כח זרע ישראל שרפו ידיהם מעבודת השם. ולא ירא אלהים. ועל ידי זה תזכור מאד שלא יכשילך כח עמלק. וזהו שכתוב מחה תמחה מלבבך שורש הרע ולכפות אותו תחת הטוב. וזהו שכתוב (שמות יז, יא) והיה כאשר ירים משה את ידו, רצה לומר כוחו המכונה בשם יד כשאדם מרים זה הכח אז וגבר ישראל. אבל כאשר יניח מזה הכח אז חס ושלום וגבר כו':