תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Chasidut על שמות 17:15

באר מים חיים

ויאמר יעקב כאשר ראם וגו'. מלת כאשר ראם לכאורה מיותר והיה די לומר ויאמר יעקב מחנה אלהים וכו', ואולי יאמר שיעקב הכירם כי הם מלאכי ארץ ישראל ולא של חוץ לארץ מפני שכבר ראם בחלומו שהיו עולים בסולם המלאכים מארץ ישראל, ולזה ויאמר יעקב כאשר ראם כלומר שיעקב אמר שהללו הם שראם בחלום הלילה ועל כן מחנה אלהים זה ממחנה שכינה השרוי בארץ. או שמלת כאשר ראם הוא נתינת טעם לומר לפי שכבר ראם על כן אמר מחנה אלהים זה ממחנה נחלת אלהים מארץ ישראל כי הכירם ועל כן ויקרא שם המקום ההוא מחנים על שם הנס שנעשה לו, כי הנה בהליכתו לחרן מיד כשבא להר המוריה עלו מלאכי ארץ ישראל וירדו מלאכי חוץ לארץ כי שם שער השמים לעלות מארץ לשמים ולרדת דרך שם, והיה סבור שגם עתה ילכו אתו מלאכי חוץ לארץ עד הר המוריה שער השמים לעלות דרך שמה ושם ירדו מלאכי ארץ ישראל לילך עמו בארץ, ועתה כשפגעו בו מלאכי ארץ ישראל בקצה גבול חוץ לארץ שבאו לקראתו וידע שבודאי גם מלאכי חוץ לארץ ילכו עמו עד הר המוריה לעלות בשער השמים, ונמצא ילך עד שם בשני מחנות ועל כן קרא כן למקום ההוא לזכרון הנס כי כן היה דרכם כמו (בראשית ט"ז, י"ד) באר לחי רואי, או (שמות י"ז, ט"ו) ה' נסי וכדומה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

באר מים חיים

וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך וגו'. גם זה צריך הבנה על מה זה שאל יעקב על שמו. ואכן נראה כי הנה דרך הצדיקים לקרוא את המקום שהקב"ה עושה נס להם על שם הנס כמו (שמות י"ז, ט"ו) ויקרא שמו ה' נסי. וכן (בראשית ל"ג, כ') ויקרא לו אל אלהי ישראל. ופירש רש"י שם להיות שבחו של מקום נזכר בקריאת השם וכו' וכן ה' נסי להזכיר שבחו של הקב"ה ה' הוא נסי וכו' עד כאן. והכל בכדי להודות לאל יתברך ולפרסם נפלאותיו לעד שיהיה נקרא המקום על שם נסי ה' ונפלאותיו. והנה הגר שפחת שרי קראה למקום (שם ט"ז, י"ד) באר לחי רואי ותרגומו בירא דמלאך קיימא אתחזי עלה והוא גם כן על הדבר הזה להזכיר נפלאות טובות ה' מה שעשה עמה כאן שהראה לה מלאכי ה' כמה שאמרה הגם הלום ראיתי אחרי רואי על כן קראה לבאר כן על שם המאורע בטובת ה' עליה ונפלאותיו.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ליקוטי הלכות

וְזֶהוּ (שְׁמוֹת א'), "וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדוֹת אֶת הָאֱלֹקִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים" זֶה בְּחִינַת הַבָּתִּים שֶׁל הַתְּפִלִּין, כִּי הַמְיַלְּדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִם הַבָּנִים, הֵם מַמְשִׁיכִין אוֹר הַתְּפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת אמא עַל ברא, שֶׁהֵם בְּחִינַת הוֹלָדַת הַמֹּחִין, בְּחִינַת (שָׁם י"ג) קַדֶּשׁ לִי כָּל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם כַּנַּ"ל וְזֶהוּ, 'וַיְהִי כִּי יָרְאוּ' דַּיְקָא, כִּי תְּפִלִּין הֵם בְּחִינַת יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ ממך" וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבָּרֹאשׁ, כִּי הַמְיַלְּדוֹת הֵם אֵם אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה וּמִרְיָם אֲחוֹתָם שֶׁהִיא מְיַלֶּדֶת שְׁנִיָּה שֶׁמִמֶּנָּה יָצָא הַמַּלְכוּת כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רש"י שָׁם, כִּי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן הֵם עִקַּר הַתְּפִלִּין אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוּא בְּחִינַת תְּמַנְיָא ת"ד דְּכַהֲנָא רַבָּא, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשְּׁמֹנָה זְקֵנִים הַנַּ"ל, בְּחִינַת שְׁמֹנֶה פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל הַתְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ וְשֶׁל יַד כַּנַּ"ל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הוּא בְּחִינַת הַזָּקֵן הָעֶלְיוֹן הַנַּ"ל שֶׁהִתְפָּאֵר שֶׁהוּא זָקֵן מְאֹד וַעֲדַיִן הוּא נַעַר ויניק לְגַמְרֵי וְכוּ' וְכָל הָעוֹלָם אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלוֹ כְּהֶרֶף עַיִן וְכוּ' וְזֶה בְּחִינַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת (שָׁם ב') וְהִנֵּה נַעַר בּוֹכֶה, שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁהִגִיעַ לְמַה שֶּׁהִגִּיעַ לִבְחִינַת זִקְנָה דִּקְדֻשָּׁה בִּשְׁלֵמוּת, אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן הָיָה בִּבְחִינַת נַעַר ויניק לְגַמְרֵי, בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים ל"ז) נַעַר הָיִּיתִי גַּם זָקַנְתִּי שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁזָּקַנְתִּי מְאֹד, אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן אֲנִי נַעַר ויניק לְגַמְרֵי, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל הַזָּקֵן הָרִאשׁוֹן בְּמַעֲלָה שֶׁהוּא הָעִוֵּר כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן זָכָה מֹשֶׁה שֶׁכָּתוּב בּוֹ (דְּבָרִים ל"ד), "לֹא כָּהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵיחֹה" אַף בְּמוֹתוֹ, כִּי לֹא קָפְצָה עָלָיו שׁוּם זִקְנָה כְּלָל, אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ שֶׁהָיָה בֶּן מֵאָה וְעֶשְֹרִים שָׁנָה, כִּי זָכָה בְּתַכְלִית הַזִּקְנָה לִהְיוֹת עֲדַיִן יניק לְגַמְרֵי כְּאִלּוּ לֹא הִתְחִיל עֲדַיִן לִחְיוֹת כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם ג'), "אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת וְגוֹ'". שֶׁבְּסוֹף יָמָיו אָמַר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, "אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת וְגוֹ'", דְּהַיְנוּ שֶׁעֲדַיִן לֹא הִשִֹּיג כְּלָל, רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִתְחִיל לְהַרְאוֹת לוֹ אֶת גָּדְלוֹ וְכוּ', שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת הַנַּ"ל שֶׁמַּתְחִילִין בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ כַּנַּ"ל, כִּי מֹשֶׁה הוּא בְּחִינַת מִן כַּיָּדוּעַ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שְׁמוֹת ט"ז), "כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא" שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל מַה הוּא שֶׁיְּלוּד אִשָּׁה יִזְכֶּה לְמַה שֶּׁזָּכָה הוּא וְזֶה אוֹתִיּוֹת מֹשֶׁה שי"ן מ"ה. שִׁין תְּלַת אֲבָהָן, שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת הַמֹּחִין, כְּלָלִיּוּת הַתְּפִלִּין, אֲבָל הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת מַה, בְּחִינַת כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַזָּקֵן הַנַּ"ל שֶׁהָיָה זָקֵן וְתִינוֹק וְכוּ' כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל וּלְמַעְלָה מִן הַכֹּל כַּנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בַּמִּדְבָּר י"ב), "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד וְכוּ'" שֶׁהוּא בְּחִינַת (תְּהִלִּים קל"א) כַּגָּמוּל עֲלֵי אִמּוֹ כַּגָּמוּל עָלַי נַפְשִׁי שֶׁאָמַר דָּוִד. וְזֶה שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר לְעִנְיַן מֹשֶׁה שֶׁאֵצֶל הַסָּבִין הוּא סָבָא וְאֵצֶל הַיְּנוּקוֹת הוּא יְנוּקָא, הַיְנוּ כַּנַּ"ל שֶׁהוּא זָקֵן ויניק וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר (דְּבָרִים ל"א), "בֶּן מֵאָה וְעֶשְֹרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם" 'הַיּוֹם' מָלְאוּ יָמַי וּשְׁנוֹתַי, כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ יוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוֹטָה י"ג), מְלַמֵּד, שֶׁנִּסְתְּמוּ מִמֶּנּוּ וְכוּ' כִּי הוּא צָרִיךְ לִחְיוֹת חַיִּים אֲרֻכִּים הַנַּ"ל לֵילֵךְ בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וְיוֹתֵר וּכְשֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ יוֹתֵר מֻכְרָח לְהִסְתַּלֵּק, כַּמּוּבָן בַּשִֹּיחוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל רַבֵּנוּ ז"ל וְעַל-כֵּן (שָׁם ל"ד), "וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבוּרָתוֹ כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא" כַּנַּ"ל נִמְצָא, שֶׁמֹּשֶׁה הוּא בְּחִינַת הַזָּקֵן הָעֶלְיוֹן הַנַּ"ל, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַתְּפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת קירון עוֹר הַפָּנִים שֶׁזָּכָה מֹשֶׁה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אוֹר הַתְּפִלִּין, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ ז"ל בְּהַתּוֹרָה "מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְכוּ'" (בְּסִימָן ל"ח) וְאַהֲרֹן הוּא בְּחִינַת ח' ת"ד הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת הח' פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל תְּפִלִּין שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת מֹשֶׁה, מִבְּחִינַת הַזָּקֵן הַנַּ"ל. וְזֶהוּ, "וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים"-בָּתֵּי כְּהֻנָּה וּמַלְכוּת (שמ"ר א') 'בָּתֵּי כְּהֻנָּה' הֵם בְּחִינַת הַתְּפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַכְּהֻנָּה כַּנַּ"ל, בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּכוֹר לִתְּנוֹ לְכֹהֵן כַּנַּ"ל וּ'בָתֵּי מַלְכוּת', זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת דָּוִד מָשִׁיחַ, בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁכָּל זֶה הֵם בְּחִינַת תְּפִלִּין כַּנַּ"ל וְעִקַּר קְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין הוּא בְּחִינַת הַשָֹּגוֹת אֱלֹקוּת שֶׁהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם מִבְּחִינַת מֹשֶׁה מַמְשִׁיכִין עָלֵינוּ דֶּרֶךְ כַּמָּה צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה הָעִקָּר שֶׁהֵם זוֹכִים לְהַשָֹּגָה גָּבֹהַּ וַעֲצוּמָה כָּזוֹ עַד שֶׁהֵם יְכוֹלִין לְצַמְצֵם וּלְהַלְבִּישׁ הַהַשָֹּגָה בְכַמָּה צִמְצוּמִים וּלְבוּשִׁים עַד שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ נוּכַל לִזְכּוֹת לְהַשָֹּגַת אֱלֹקוּת כַּנַּ"ל וְזֶהוּ בְּחִינַת בָּתִּים שֶׁל הַתְּפִלִּין, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְקַבֵּל אוֹר הַפָּרָשִׁיּוֹת בְּעַצְמָן כִּי אִם דֶּרֶךְ בָּתִּים וּרְצוּעוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְכֵלִים קְדוֹשִׁים שֶׁל עוֹלָם הַתִּקּוּן לְקַבֵּל הָאוֹר בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, כִּי הֵם יְכוֹלִין לִכְנֹס לְתוֹךְ בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי וּלְגַלּוֹת אֱלֹקוּתוֹ שָׁם וְלַעֲשׂוֹת עַל-יְדֵי זֶה כֵּלִים קְדוֹשִׁים, כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הֵם עַל-יְדֵי תִּקּוּן חָלָל הַפָּנוּי שֶׁהוּא תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַכֵּלִים וְהַמְּסָכִים שֶׁנִּתְהַוּוּ מֵהִתְעָבוּת הָאוֹר וְהִתְרַחֲקוּ מֵהַמַּאֲצִיל, כִּי אִם לֹא הָיָה חָלָל הַפָּנוּי לֹא הָיָה שַׁיָּךְ שׁוּם הִתְעָבוּת הָאוֹר וְהִתְרַחֲקוּתוֹ וְכוּ', כַּמְבֹאָר וּמוּבָן בַּכְּתָבִים נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, אֲבָל עַל-יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן נִתְאָחֵז הָרָע שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי שֶׁהֵם בְּחִינַת הַכְּפִירוֹת נֶאֱחְזוּ בְּהַכֵּלִים שֶׁעִקָּרָם הֵם בִּבְחִינַת הָעוֹר, שֶׁהוּא תַּכְלִית הַכֵּלִים חִצּוֹנִיּוּת דְּחִצּוֹנִיּוּת הַכֵּלִים שֶׁשָּׁם נֶאֱחָזִים בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מִשְׁכָא דְּחִוְיָא, שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת כָּל הַקְּלִפּוֹת ח"ו, וְעַל-כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי יְנוּקָא וְעִבּוּד הָעוֹר בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמְדַמֶּה, תִּקּוּן חָלָל הַפָּנוּי שֶׁזּוֹכִין הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְתַקֵּן עַד שֶׁעוֹשִֹין מִמֶּנּוּ דַּיְקָא בְּחִינַת כֵּלִים קְדוֹשִׁים לְקַבֵּל הָאוֹר בהדרגא וּבְמִדָּה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה, שֶׁעִקַּר כְּתִיבַת כָּל הַתּוֹרָה וּתְפִלִּין הוּא עַל הָעוֹר דַּיְקָא וְכַנַּ"ל וְזֶהוּ בְּחִינַת הַבָּתִּים שֶׁל עוֹר, כִּי צְרִיכִים לְקַבֵּל הָאוֹר דֶּרֶךְ כַּמָּה צִמְצוּמִים וְכֵלִים הַנַּעֲשִֹין עַל-יְדֵי תִּקּוּן הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן המדמה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עוֹר כַּנַּ"ל וְזֶהוּ בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית ג') וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹקִים לָאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם 'כָּתְנוֹת עוֹר' דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן לְתַקֵּן הָעוֹר וְכוּ' כַּנַּ"ל, כִּי כָּתְנוֹת עוֹר הֵם בְּחִינַת טַלִּית וּתְפִלִּין שֶׁהֵם יוֹצְאִין מִן הָעוֹר וּמִן הַשְֹּעָרוֹת הַגְּדֵלִים עַל הָעוֹר, כַּמְבֹאָר בְּעֵץ חַיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כִּי הוּא כְּסוּתָהּ לְבַדָּהּ-דָּא צִיצִית, הִיא שִֹמְלָתוֹ לְעוֹרוֹ-דָּא תְּפִלִּין (תִּקּוּנִים ס"ט) שֶׁהֵם פְּנִימִיִּים וּגְבוֹהִים יוֹתֵר מִצִּיצִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא תִּקּוּן חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי אֱמוּנָה כַּנַּ"ל וְזֶהוּ, "וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדוֹת אֶת הָאֱלֹקִים", 'יָרְאוּ' דַּיְקָא, כִּי יִרְאָה קְדוֹשָׁה הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַצִּמְצוּם וְהַדִּין שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי שֶׁנִּמְתָּק בְּשָׁרְשׁוֹ עַל-יְדֵי יִרְאָה קְדוֹשָׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינָא קַדִּישָׁא כַּיָּדוּעַ, עַל-כֵּן עַל-יְדֵי בְּחִינַת יִרְאָה, עַל-יְדֵי זֶה נַעֲשִֹין בְּחִינַת בָּתִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים וְהַצִּמְצוּמִים לְקַבֵּל אוֹר הַתְּפִלִּין בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כַּנַּ"ל וְזֶהוּ, "וַיְהִי כִּי יָרְאוּ וְכוּ' וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים" כַּנַּ"ל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא