תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Chasidut על שמות 17:2

ליקוטי מוהר"ן

א כִּי עִקַּר הַחִיּוּת מְקַבְּלִין מֵהַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים מ״ב:ט׳): תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי, וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל כֹּחוֹ, כִּי כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּכָל כֹּחוֹ וּמַכְנִיס כֹּחוֹ בְּאוֹתִיּוֹת הַתְּפִלָּה, אֲזַי נִתְחַדֵּשׁ כֹּחוֹ שָׁם, בִּבְחִינַת (איכה ג׳:כ״ג): חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים [רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ] וְכוּ'. כִּי אֱמוּנָה הִיא תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות י״ז:י״ב): וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, תַּרְגּוּמוֹ: פְּרִישָׂן בִּצְלוֹ:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ליקוטי מוהר"ן

וְגַם זֶה בְּחִינַת הַמְחָאַת כַּף, כִּי עַל־יְדֵי הָרוּחַ נִתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַיָּדַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר השירים ה׳:ב׳): קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק; דּוֹפֵק – זֶה בְּחִינַת רוּחַ, כַּמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים (תיקון כה דף סח.), וְסָמִיךְ לֵהּ: דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחוֹר – זֶה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הֶאָרַת הַיָּדַיִם, הַיְנוּ בְּחִינַת הַמְחָאַת כַּף, וְאָז נִתְבַּטֵּל הָעֲבוֹדָה זָרָה, הַיְנוּ הַכְּפִירוֹת, וְזֶה בְּחִינַת (שמות י״ז:י״ב): וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

אגרא דכלה

וירב העם עם משה ויאמרו "תנו וכו', מה תריבון עמדי מה תנסון וכו' (שמות יז ב). יש להתבונן דהרי לא אמר רק שהיו מריבין עם משה, ולא נרמז שניסו את הש"י. גם קשה על תשובת משה איך חש מקודם על ריבו והזכירו מקודם, ואחר כך הזכיר כבוד הש"י. והנראה דהנה אמרו למשה תנו לשון רבים, וכוונתם בהצנע לצרף עמו כבוד הש"י לנסותו כביכול. וז"ש משה מה תריבון עמדי, ר"ל הגם שאתם תריבון רק עמדי, עם כל זה מה תנסון וכו', כי באומרכם תנו לשון רבים, אני מבין כוונתכם לנסות גם את הש"י:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא