Chasidut על שמות 18:23

וצוך אלקים (שמות יח כג). וצו"ך תרין במסרה. דין. ואידך וצו"ך לנגי"ד שאמרה אביגיל לדו"ד (שמואל א' כה ל). מרמזת המסורה דמלכי בית דוד דן ודנין אותו (סנהדרין י"ט ע"א), הרמז הוא גם בשצוך לנגיד, עם כל זה וצו"ך אלקים על המשפטים:

וגם כל העם הזה "על מקמו יבוא (שמות יח כג). "על "מקמו תרין במסורה. דין. ואידך ועוד מעט ואין רשע והתבוננת "על "מקמו (תהלים לז י). רמז כי אמרו רז"ל (אבות פ"א מ"ח) כשיהיו הבעלי דינין עומדים לפניך יהיו בעיניך כרשעים, וכשנפטרים מלפניך יהיו בעינך כזכאין היינו כשקבלו עליהן את הדין. וכתבו הפוסקים שאסור להסתכל בפניהם בשעת הדין, כי אסור להסתכל בפני וכו' (מגילה כ"ח ע"א). וזהו רמיזת המסורה כל העם הזה על מקמו יבוא בשלום, היינו תיכף במקומו בין עמידת בעלי דינין וישיבת הדיינין, כולם יבואו בשלום כשיקיימו עליהם את הדין. וזהו ועוד מעט שלא להסתכל בפניהם עד שיקבלו הדין, אז ואין רשע כי זכאין המה (כשקבלו עליהם את הדין), והתבוננת על מקומו, [אז רשאי] אתה להתבונן:

ויש אשר יהיה הענן ימים מספר על המשכן ואז ודאי על פי ה' יחנו. כי אז אין חידוש במה ששמרו משמרת ה' להמתין הימים המועטים האלה (ועל כן הקדים כאן על פי ה' יחנו מה שאין כן למעלה ועיין ברש"י (גיטין ט"ו:) דאורחא למנקט בלא זו אף זו מה שאין כן בזו ואין צריך לומר זו דלאו אורחא כל כך) ואף על פי כן ועל פי ה' יסעו כי לכאורה מאחר שחנו על פי ה' כמו שאמר בתחילה כל ימי אשר ישכון הענן וגו' ממילא היו יכולים לעשות זאת בעצמם שביום העלותו יסעו אחריו לא רצו לעשות מעשה בעצמם בלתי שאלת פי ה' ואמרו נמלך בגבורה ועל פי ה' יסעו (וכמו שאמר יתרו למשה (שמות י"ח, כ"ג) וצוך אלהים ויכלת עמוד. (שם, י"ט, י"ט) איעצך ויהי אלהים עמך וגו' ואמרו חז"ל (מכילתא מובא בילקוט רמז ע"ר) שאמר לו צא המלך בגבורה וכו' אף שרואה אתה בעיניך כי טוב הוא מכל מקום הנה תשועה ברוב יועץ ובפרט עצת אלהים וכמו שנתקשה משה במעשה המנורה מעצמו עד שהראה לו הקב"ה ואז הבין על מכונו) והנה עד הנה לא סיפר עדיין הכתוב במעשה הנסיעה גופה. רק בהבנת בני ישראל רצון ה' והסכמתם בלבם בכל אופן הנסיעה והחניה, בהשכל מיד ה' עליהם. ועתה מתחיל הכתוב לספר עיקר הנסיעה והחניה. ואמר,