Chasidut על שמות 21:15

ועל דרך דברי תורה כפטיש יפוצץ סלע, אמרתי לתרץ בענין אחר על קושית הגמרא (ברכות ז' ע"ב) קינה לדוד מיבעיא ליה, וממילא יתורץ גם כן קושייתי. ונקדים דאיתא במסכת קידושין (דף ל"א ע"ב) חמשה בני סמכי הוי ליה לאבימי וכו', שם עד איסתייע מילתא ודרש אבימי (תהלים ע"ט א) מזמור לאסף, עיין שם פירוש רש"י (איסתייעא) ותוספת (ד"ה איסתייעא). ונתקשו המפורשים מה שייכות במזמור לאסף לכאן. ונ"ל ליישב בדרך קרוב אל מרכז האמת בס"ד, דיש לי לפרש פירוש חדש על הא דאמר אסף מזמור, דהא איתא במסכת סוטה (דף י"א. ומסכת יומא דף ע"ו ע"א) מדה טובה מרובה ממדת פורענות ת"ק אל אחת, עיין שם. ואם כן הא איתא (מכות כ"ד.) ברבי יהושע ורבי עקיבא שהיו מהלכין, והיו שומעין קול המונה של רומי וכו', שם ור' עקיבא משחק וכו' אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו על אחת כמה וכמה, וכן אמר דוד המלך ע"ה (תהלים ד' ח) נתתה שמחה בלבי וכו'. והנה מעין העונש נצמח שמחה, כיון שאנו רואין עונש גדול, דהיינו אם מדה רעה כך, מדה טובה שיתירה על אחת ת"ק על אחת כמה וכמה, כמו שמגדולת אומות העולם נצמח שמחה לישראל, שמבינין אנחנו אם לעוברי רצונו כך וכו', וכמה תרבה גדולתינו לעתיד. הכי נמי מהעונש נצמח שמחה גדולה, כי מה רב טובך לעתיד בעת קבול שכר. ואם כן היינו מזמור לאסף אלקים וכו', רצה לומר אם מדת פורענות כך, מדה טובה על אחת כמה וכמה. וכן מזמור בברחו מפני אבשלום בנו (תהלים ג'), שהוא עונש על חטא קדם, הוי שמחה מצד זה דאיך יהיה השכר על המעשים טובים, וכן קינות היה השמחה מצד זה, דכל מה שהעונש הוא גדול יותר, הקל וחומר הוא גדול יותר, ואף פושעי ישראל מלאים מצות כרמון (עירובין י"ט ע"א), והעונש הוא כלה ונפסד, והשכר הוא נצחי, ויתכן שיחול בו רוח הקודש כיון שיש בו שמחה גדולה בחד צד. והשתא מיושב הא דאסתייע מילתא דאבימי אז, דהא קרוב הדבר לומר שבעת הזאת שהיה אבימי עומד ומשמש לפני אביו, גחין והמתין עד דאתער והכוס בידו, וקיים מצות כיבוד בשלימות על אופן היותר מעולה, אז עלה בדעתו להבין ולחשב בעסק גדולת המצוה ההוא באיכותה. והנה דהיכן יש לשער זה, אם לא על מה שאמרנו, וכן עלה בדעתו אז מדמצינו (שמות כא טו-יז), במקלל ומכה אביו ואמו מות יומת (שמות כא יז), וכל אשר לאדם יתן בעד נפשו וכל הון בוז יבוזו לו, ואם כן בהעולם הזה העונש כך, בעולם הבא על אחת כמה וכמה כנודע, ואם מדה רעה כך, מדה טובה שהוא ת"ק על א' על אחת כמה וכמה, וכיון דאתי לסברא הנ"ל דמהעונש יובן השכר בקל וחומר בן בנו של קל וחומר, אז הבין דשפיר אמר אסף מזמור כמ"ש כנ"ל.