Chasidut על שמות 21:16

לכו ונמכרנו לישמעאלים וידינו אל תהי בו כי אחינו בשרינו הוא (בראשית לז כז). י"ל על פי המבואר ברמב"ם פ"ט מהלכות גניבה (ה"ב) בגונב נפש, דאינו חייב מיתה אלא אם כן השתמש בו קודם שמכרו. והיינו דאמר לכו ונמכרנו וגו' וידינו אל תהי בו להשתמש בו, כדי שלא נתחייב. או יאמר על פי המבואר שם (רמב"ם הלכות גניבה פ"ט ה"ה) דעל אחיו הקטן אינו חייב, משום שמצוי בידך. וזה אמרו לכו ונמכרנו וגו' וידינו אל תהי בו להריגה כפשוטו, ושמא תאמר מאי נפקא מינה הלא על זה יש חיוב מיתה כמו על זה, וכדכתיב (שמות כא טז) וגונב נפש ומכרו וגו', לזה אמר כי אחינו הוא, ואם כן אין בו חיוב מיתה כנ"ל.

והקול נשמע בית פרעה לאמר וכו' (בראשית מה טז). יש לדקדק היה לו לומר כפשוטו וישמע פרעה, מהו "והקל נשמע דמשמע דמאליו נשמע. גם מהו בית פרעה. גם מהו הלאמר. והנראה ק"ל מרמז על הס"מ, אשר הוא מעולם מקטרג עליהם מעת מכירת יוסף עד שגבה החוב בעשרה הרוגי מלכות, והנה גם כעת תיכף התחיל להשמיע קולו ולקטרג עליהם. וכבר ידעת כי הוא בגימטריא ק"ל עם הכולל, וגם יש לו ק"ל מחנות, וכבר ידעת מ"ש בפסוק (בראשית לז כב) השליכו אותו אל הבור הזה וכו', "בור במילואו בגימטריא "נחש "ועקרב, ב' גוליירין בישין שרצו להשליטם עליהם, כמ"ש רז"ל (שבת כ"ב ע"א) אבל "נחשים "ועקרבים, והנה הוא רצה לקטרג עליהם על אשר עשו כדבר הזה. וזהו והקל נשמע "בית "פרעה לאמר, ר"ל השמיע ברמז הדבר דהיינו שיאמרו "פרעה במילואו מכל אות יתהווה בי"ת, דהיינו תיבה כזה פ"א רי"ש עי"ן ה"י, אזי הוא גם כן בגימטריא בור במילואו, והבן כי קצרתי. כשתתבונן בדברים הנ"ל תבין כי ס"ת "והקל "נשמע "בית "פרעה "לאמר "באו "אחי "יוסף, הוא על "פי התורה, שענין קטרוגו היה על פי התורה שנאמר בה (שמות כא טז) וגונב איש ומכרו וכו' כנודע. וכיון דהס"ם השמיע ענין הקטרוג, הגם שלא היה יכול הדין לשלוט עליהם בימי יעקב ונתעכב לדור אחרון, עם כל זה כבר נתגלה ענין השיעבוד הנגזר לחוב על זרע אברהם, ועל כן וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו, מאת הש"י היתה נסיבה שהוטב בעיני כולם בלי פקפוק, כיון שכבר התחיל זמן השיעבוד: