Chasidut על שמות 21:24

עין תחת עין וגו' (שמות כא כד). פירשו רז"ל (ב"ק פ"ד ע"א) דמי עין, והנה כדי שיהיה הפשט מסכים להאמת לקבלת רז"ל, נ"ל שכל השתמשות של האברים יוכל לעשות לו במקומם על ידי מעות, וכל הדברים יכול להתפייס במעות, כי הרבה צער סובל האדם עבור מעות. והכי פירושו עין, ר"ל אם עין סימא, אז יענש במה שתחת עין וכן כולם, כי המעות הם תחת הכל, ועל כן נקרא דמים, כי הם תחת כל מיני דמים, והבן. והנה דורשי רשומות אמרו כי תחת עין היינו כסף, ומכל מקום קשה למה לא כתבה התורה בפירוש כסף או דמי עין. ונ"ל על פי מ"ש האר"י זצוק"ל דתורה שבכתב הוא דין מפי הגבורה שמענו (מכות כ"ד ע"א), ותורה שבעל פה הוא רחמים, אם כן שורת הדין היה עין ממש, רק שבפעל פה מיקל מצד הרחמים, ועל כן לא נכתב בפירוש, והבן.

עוד נ"ל לפרש המדרש (איכ"ר פ"ה ב') נהפכה כמהפכת סדום. גם המדרש על זכור ה' מה היה לנו (איכה ה א), זכור בעל פה, (הובא ביערות דבש שם). על פי מ"ש המשנה למלך הובא בספר קול בכי, דאם לקו חייבי כריתות כדין, לא נפטרו מידי כריתתן, ואם לקו שלא כדין, נפטרו מידי כריתתן. והנה כרת הוא כמו כליה שנכרת, והנה מה שנכתב בתורה הוא מן הדין, דכל התורה הוא מפי הגבורה נאמר. וידוע דהתורה שבכתב הוא דין, על כן אין ללמוד בלילה. ושבעל פה הוא רחמים, וכמו שביארתי בסוף פרשת אמור ד"ה בילקוט (ילקו"ש איוב רמז תתקכ"ז), את מוציא כשבא יסורין על איוב כו' אמר לו הקב"ה כו'. ומזה תבין (שמות כא כד) עין תחת עין, ממון (כתובות ל"ב ע"ב). והנה פירשתי להפשוטים עין, ר"ל מי שהכה עין, יענש במה שהוא תחת עין, ר"ל במקום עין דהיינו דמי עינו. וידוע שאמרו דורשי רשימות כי תחת עין, הוא כסף. מכל מקום קשה למה לא כתבה התורה בפירוש. ולפי מ"ש אתי שפיר, כי שורת הדין הוא עין ממש, רק בעל פה מיקל מצד הרחמים, על כן לא נכתב בפירוש והבן, ועיין מ"ש בזה פרשת משפטים (ד"ה עין תחת עין. ונחזור להנ"ל, והנה אם שרים חטאו זקנים מה חטאו, ואין זה במשפט אם לא מנעו התוכחה, כמבואר במסכת שבת (דף נ"ד ע"ב) על פסוק (ישעיה ג יד) ה' במשפט יבא עם זקני עמו. אך כמו שתירצו בב"ק (דף ס' ע"א) טיבותא הוא לגבייהו, אם כן אין זה ממדת הרחמים, והבן. או לכפר על הדור, על פי המשל בזוהר הקדוש פרשת פנחס ([ח"ג] דף רי"ח.) דרוע אלקי ואפיקו מיניה דמא, כדין האי אסוותא לכל שייפי גופא, עיין שם. אם כן הוא ממדת הרחמים, על כן הוא אשר לא כתובה, ולכך מכפר גם על גזירת כליה ח"ו, דהא לקו שלא כדין. והנה בפי' נאמר לולי ה' הותיר לנו שריד כמעט ברחמיו, כסדום היינו (כלוים ח"ו עיין רש"י [ד"ה כמעט]), וכמו שהוא במדרש שוחר טוב (תהלים (שוח"ט מזמור) ע"ט) על מזמור לאסף (תהלים עט א). והיינו זכור בעל פה, ר"ל מכה אשר לא כתובה רק בעל פה היה לנו, היינו מיתת הצדיקים, ומזה דהוא בעל פה יובן דהוא לקיה שלא כדין. ולזה מפרש המדרש למה נצרך לקיה שלא כדין, לזה אמר נהפכה כמהפכת סדום והיינו כליה ח"ו והיינו כרת, ואיצטרך לקיה שלא כדין לפטרן מידי כרת.