תלמוד על שמות 21:24
תלמוד ירושלמי בבא קמא
כְּתִיב עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן. וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר לֹא תָחוֹס עֵינֶיךָ. אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. יֹאמַר שׁוֹגֵג וְאַל יֹאמַר מֵזִיד. שֶׁאִילּוּ נֶאֱמַר שׁוֹגֵג וְלֹא נֶאֱמַר מֵזִיד הָיִיתִי אוֹמֵר. שׁוֹגֵג יְשַׁלֵּם מָמוֹן מֵזִיד [יִקְטַע אֶת יָדוֹ. הֲוֵי צוֹרֶךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר מֵזִיד. אוֹ אִילּוּ נֶאֱמַר מֵזִיד וְלֹא נֶאֱמַר שׁוֹגֵג הָיִיתִי אוֹמֵר. מֵזִיד יְשַׁלֵּם מָמוֹן שׁוֹגֵג] לא יְשַׁלֵּם כְּלוּם. הֲוֵי צוֹרֶךְ לוֹמַר שׁוֹגֵג וְצוֹרֶךְ לוֹמַר מֵזִיד. שֶׁאִם הָיָה סוּמֶא וְסִימָּא אֵת עֵינוֹ קִיטֵּעַ וְקִיטַּע אֶת יָדוֹ הֵיאַךְ זֶה מִתְקַייֵם וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֵשׂוֹת לְאָחִיו. מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא מָמוֹן.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
תלמוד ירושלמי דמאי
תַּמָּן תַּנֵּינָן הַהוֹפֵךְ אֶת הַגָּלָל בִּרְשוּת הָרַבִּים וְהוּזָּק בָּהֶן אַחֵר חַייָב בְּנִזְקוֹ. תַּנִּי וַאֲסוּרִין מִשׁוּם גֶּזֶל. כַּהֲנָא אָמַר וְהוּא שֶׁהָֽפְכָהּ עַל מְנָת לִזְכוֹת בָּהּ. אֲבָל אִם הָֽפְכָהּ עַל מְנָת שֶׁלֹּא לִזְכוֹת בָּהּ לֹא בְּדָא. וּלְעִנְייָן נְזִיקִין לֹא בְדָא שַׁנְייָה בֵּין הָֽפְכָהּ עַל מְנָת לִזְכוֹת בּוֹ בֵּין הָֽפְכָהּ עַל מְנָת שֶׁלֹּא לִזְכוֹת בּוֹ וְהוּזָּק בָּהֶן אַחֵר חַייָב בְּנִזְקוֹ. וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵן. אָמַר רִבִּי אָבִין תַּמָּן כְּתִיב בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם בַּעַל הַנֶּזֶק יְשַׁלֵּם. בְּרַם הָכָא עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר מִשֶׁלָּךְ אַתְּ מְעַשֵּׂר וְאֵין אַתְּ מְעַשֵּׂר מִשֶּׁל אֲחֵרִים.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
בבא קמא
גמ׳ אמאי (שמות כא, כד) עין תחת עין אמר רחמנא אימא עין ממש
Ask RabbiBookmarkShareCopy