Chasidut על שמות 25:3

ועשית את הקרשים (שמות כו טו). מה כתיב למעלה וזאת התרומה וכו' (שמות כה ג), זהב זו בבל כו', וכסף זו מדי כו', נחשת זו יון, אבל ברזל אין כתיב כאן וכו', למה שנמשלה בו אדום הרשעה שהחריבה בית המקדש, ללמדך שמכל המלכיות יקבל הקב"ה דורון לעתיד לבא חוץ מאדום, עכ"ל (שמו"ר פל"ה ה'). הנה יש להתבונן איזה שייכות יש לזה עם הפסוק ועשית את הקרשים, ומאי הוקשה לו בפסוק. והנראה דהוקשה לו אומרו ועשית את הקרשי"ם בה"א הידיעה, על כן דרש דרך דרוש שצוה הש"י לקבוע במשכן שאר מתכיות, מה שאין כן ברזל שמשולה בו אדום שלא יקבל מהן דורון לעתיד על שהחריבה את ביתו, הגם שבבל גם כן החריבה, לא החריבה עד היסוד כאדום. והנה יש להתבונן מהו הדורן שיביאו, על כרחך הוא אותן הניצוצי קדושה שיהיה בהם כדי ציור אל הקודש, הנה ישארו קצת מן הגוים לרקחות ולטבחות ולאופות מצורפים אל הקודש, מה שאין כן אדום לא יהיה שריד לבית עשו (עובדיה א יח), יוציאו את כל בלעם מפיהם והמה יהיו לחרפות, והנה זאת תהיה המגפה אשר יגוף י"י את כל הגוים המק בשרו וכו' (זכריה יד יב), הנה יתמסמסו וימקו, ואותן שישארו בחיים מחמת הניצוצות הק', המה יהיו נקרשים ולא יתמקמקו. הנה כל האומות נקראים קרשי"ם שישארו מהם נקרשי"ם, מה שאין כן אדום. וז"ש ברמז ועשית את הקרשים (דווקא) למשכן, שתביא רק המיני מתכתיות המרמזין לנקרשין, מה שאין כן ברזל המרומז לאדום, ואמר הטעם עצי שטים עומדים, כל המלכיות הגם שהריעו לישראל, עם כל זה נשארו עצי שטים של בית המקדש עומדים במלכותם, מה שאין כן אדום החריבה עד היסוד, ובמהרה ינקום י"י נקמת מקדשו:

וזאת התרומה וגו' (שמות כה ג). נ"ל דהשלש עשרה דברים האמורים בענין, היינו לרמז כי הכל אחד, כי הוא במנין אחד, ואף חלבנה מעורב בקטורת, ור"ל עין רעה הנרמז בכאן (כמ"ש בעל הטורים), ושלא תאמר כי מעין רעה אין ראוי ליקח ממנו, לכך נאמר מאת כל, והבן. ועל זה מרומז בתורה הק' במנין י"ג ולקטורת הסמים (שמות כה ו), עיין בהראב"ע כי יש אומרים כי הוא הפוך, והוא ז"ל פירש כי מילת בשמים כוללות לשמן המשחה ולקטורת, עד כאן דבריו. והטיב אשר דבר, ופירוש רש"י (ד"ה תקחו) מסייעו במ"ש י"ג דברים נאמרו בכאן, ועיין במזרחי בפרטן של הי"ג דברים, ועיין עוד במזרחי בד"ה ולקטורת הסמים ודו"ק. ועיין ברמב"ן דמסיק דסמים היינו גם כן בשמים, אך לפי זה קשה הסמים מיותר, דראוי לומר ולקטורת לבד כיון שכבר נאמר בשמים. אבל לדעתי בא הרמז לפי מ"ש שלא יקשה למה גזרה התורה שיהיה לעין רעה חלק בזה, לזה רמזה ולקטורת הסמים בה"א הידיעה והבן, וכן כאן ועשו לי מקדש, ולכך נכתבו לבסוף כל הנדבות, שבתחילה מפרש כל הנדבות של ההמון, ואחר זה מיישב הקושיא שלא יקשה על הנדבות שנחשב שם מהמון והבן, אף שנאמר אחר כך (שמות כה ז) אבני שהם וגו', הלא ידוע (שמות לה כז) דאבני שוהם וגו' הביאו רק הנשיאים החשובים ולא מהמון, והבן.

שמן משחת קדש יהיה זה לי וגו' (שמות ל לא), וקח לך סמים וגו' (שמות ל לד). להבין דאצל שמן אמר לי, ואצל סמים אמר לך, נ"ל על פי מה שכתבתי בפרשת תרומה (בפסוק (שמות כה ג) וזאת התרומה) על אומרו ולקטורת הסמים (שמות כה ו) עיין שם, ועל פי דכל המתייחס להשי"ת הוא נצחי, ומה שאין נצחי למשה. והנה לעתיד ואת רוח הטומאה יעביר (זכריה יג ב), ויהיה דוגמת שמן המשחה שכלו קדש. והיינו יהיה זה לי לדורותיכם היינו נצחי, וקח לך סמים בעולם הזה שיש מוץ, והבן.