Chasidut על שמות 25:6

והנה התורה נקראת אור, כדכתיב (משלי ו כג) ותורה אור, והוא ממש בדוגמת אור, שבמחשבה יראת חטא קודם, ובמעשה לימוד התורה קודם לכל. ובזה מובן המדרש תחלת דברך, היינו הוצאה לפועל המעשה שהיה על ידי דבור, היה יהי אור, שבמעשה האור קודם לכל, ומשם יבינו הכל ויפתחו בדברי תורה כי אין בור ירא חטא, על כן במעשה לימוד קודם כי הוא נמשלה לאור, והבן. ובזה מובן הא דאיתא במדרש (שמו"ר נ' א') ר' יהודה אומר האורה נבראת תחלה וכו', לפיכך פתח דברך יאיר וגו', ממנו למדו הצדיקים כשהיו מתחילין בדבר היו פותחין באורה, אתה מוצא בשעה שאמר לו הקב"ה למשה שיעשה המשכן, אמר בצלאל במה אפתח תחלה פתח בארון, הה"ד (משלי ט ט) תן לחכם ויחכם עוד, עד כאן הביאו הנזר הקודש בבראשית רבה פרשה ג' סימן א'. והקשה על זה הא בש"ס (ברכות נ"ה ע"א) איתא איפכא, שבצלאל עשה תחלה משכן ואחר כך ארון. והעלה כי המשכן נבנה בציור בנין העולם, והארון שבתוכו היה כלפי האור כדכתיב ותורה אור, על כן בתחלת הבנין קדם המשכן להארון, ובגמר הבנין קדם הארון למשכן, ותרוייהו איתנהו דוגמת האור, עיין שם שדבריו נכונים ומתוקים. ואכתי יש לדקדק על מה שאמר וממנו למדו הצדיקים, משמע דקאי על כל הצדיקים, הא לא קאי רק על בצלאל, והוה ליה למימר וממנו למד בצלאל. אמנם לפי מ"ש מובן היטב, דכמו שהקב"ה פתח בפועל המעשה באור תחלה, ממנו למדו הצדיקים כולם בשעה שהן פותחין בדבר היינו בפועל, פותחין באורה זו תורה. ומ"ש אתה מוצא וכו', פירוש וכן אתה מוצא במשכן שבצלאל פתח בארון תחלה, היינו בגמר הבנין כמ"ש הנזר הקודש, וכבר נודע דכל עניני המשכן ומקדש יש באדם, עיין בעקדה ובאלשיך פרשת תצוה, וכדכתיב (שמות כה ו) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, ואמרו רז"ל בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, וכדכתיב (ירמיה ז ד) היכל ה' המה, והיינו דאיש הישראלי הוא מקדש, והבן.

וזאת התרומה וגו' (שמות כה ג). נ"ל דהשלש עשרה דברים האמורים בענין, היינו לרמז כי הכל אחד, כי הוא במנין אחד, ואף חלבנה מעורב בקטורת, ור"ל עין רעה הנרמז בכאן (כמ"ש בעל הטורים), ושלא תאמר כי מעין רעה אין ראוי ליקח ממנו, לכך נאמר מאת כל, והבן. ועל זה מרומז בתורה הק' במנין י"ג ולקטורת הסמים (שמות כה ו), עיין בהראב"ע כי יש אומרים כי הוא הפוך, והוא ז"ל פירש כי מילת בשמים כוללות לשמן המשחה ולקטורת, עד כאן דבריו. והטיב אשר דבר, ופירוש רש"י (ד"ה תקחו) מסייעו במ"ש י"ג דברים נאמרו בכאן, ועיין במזרחי בפרטן של הי"ג דברים, ועיין עוד במזרחי בד"ה ולקטורת הסמים ודו"ק. ועיין ברמב"ן דמסיק דסמים היינו גם כן בשמים, אך לפי זה קשה הסמים מיותר, דראוי לומר ולקטורת לבד כיון שכבר נאמר בשמים. אבל לדעתי בא הרמז לפי מ"ש שלא יקשה למה גזרה התורה שיהיה לעין רעה חלק בזה, לזה רמזה ולקטורת הסמים בה"א הידיעה והבן, וכן כאן ועשו לי מקדש, ולכך נכתבו לבסוף כל הנדבות, שבתחילה מפרש כל הנדבות של ההמון, ואחר זה מיישב הקושיא שלא יקשה על הנדבות שנחשב שם מהמון והבן, אף שנאמר אחר כך (שמות כה ז) אבני שהם וגו', הלא ידוע (שמות לה כז) דאבני שוהם וגו' הביאו רק הנשיאים החשובים ולא מהמון, והבן.

שמן משחת קדש יהיה זה לי וגו' (שמות ל לא), וקח לך סמים וגו' (שמות ל לד). להבין דאצל שמן אמר לי, ואצל סמים אמר לך, נ"ל על פי מה שכתבתי בפרשת תרומה (בפסוק (שמות כה ג) וזאת התרומה) על אומרו ולקטורת הסמים (שמות כה ו) עיין שם, ועל פי דכל המתייחס להשי"ת הוא נצחי, ומה שאין נצחי למשה. והנה לעתיד ואת רוח הטומאה יעביר (זכריה יג ב), ויהיה דוגמת שמן המשחה שכלו קדש. והיינו יהיה זה לי לדורותיכם היינו נצחי, וקח לך סמים בעולם הזה שיש מוץ, והבן.