פירוש על שמות 25:6

שמן למאור בשמים לשמן השמחה ולקטורת הסמים. יובן בס"ד דרך רמז והנה נקדים תחלה מ"ש הרב יחזקאל לנדא ז"ל בספר הצלח במס' ברכות על מ"ש תלמידיו לר"א רבינו למדנו ארחות חיים ונזכה בהם לחיי עו"הב ודקדק הרב ז"ל דתיבת בהם מיותר ומה היה חסר באם אמרו ונזכה לחיי עו"הב ופי' הרב ז"ל וז"ל אבל הכוונה בזה דהא פשיטא דארחות חיים הם דרך מפולש לחיי עוה"ב ופשיטא שהעושה מצוה זוכה לעו"הב אבל יש הפרש יש שאינו זוכה לעו"הב כי אם אחרי מותו אבל יש מתקיים בו עולמך תראה בחייך והוא כי עיקר עו"הב הוא ההשגה שנזכה להשיג את בוראנו ולהתדבק בו וכמאמר חז"ל עו"הב אין בו לא אכילה ולא שתיה אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנין מזיו השכינה וכו' והזוכה בעו"הז לעשות המצוה באהבה גמורה ובחשק נפלא הנה הוא מתדבק בשכינה וזה מדרגה יותר גבוה וכו' וזוכה זה בעו"הז מה ששאר צדיקים זוכים לעו"הב ואולי זה כיון הפסוק ואוהביו כצאת השמש בגבורתו והנה צאת השמש בגבורה הוא לעו"הב וכו' ואמר ואוהביו זוכים בעו"הז מה שזוכים שאר הצדיקים כצאת השמש בגבורתו דהיינו בעו"הב וכו' והנה הדרך והאורח ההולך למחוז אינו המחוז עצמו כי דרך זה מהלך עד יבא להמחוז וכשיבא להמחוז שוב אינו נקרא המקום ההוא אורח וכך אורחות חיים הוא הדרך המפולש ללכת לחיי עו"הב אבל עו"הב עצמו הוא החיים האמתיים בעצמו ואינו נקרא אורחות חיים רק חיים נקרא וקיום התורה והמצות המה נקראים אורחות חיים אבל אכתי כיון שעשייתן בעו"הז כי היום לעשותם ולכן אינם נקראים חיים רק ארחות חיים וזה להמון בני אדם אבל השרידים אשר דבר ה' קורא אליהם ועשייתם המצות באהבה גמורה וכו' הם טועמים בעו"הז מעין חיי עו"הב בדביקותם בבוראם שזה עיקר חיי עו"הב וכו' והנה תלמידי ר"א הגדול רצו לזכות למדרגה הגבוהה הזאת ולכן שאלו לרבם ילמדנו אורחות חיים ונזכה בהם לחיי עו"הב בהם דייקא בארחות הללו עצמם דהיינו קודם שנגיע אל מחוז חפצינו וכו' כי בעודנו מהלכים בארחות הללו בעשיית המצות בעו"הז בארחות הללו עצמם נזכה לחיי עו"הב שנזכה לעשות באהבה ודביקות שנזכה בעשיית המצות עצמם שזה יהיה אצלנו חיי עו"הב ממש עכ"ל הרב זלה"ה ע"ש:

שמן למאר. שֶׁמֶן זַיִת זַךְ לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד:

בשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים יש אומרים שזה מקרא קצר, בשמים לשמן המשחה וסמים לקטרת הסמים. ואחרים אמרו (הראב''ע בשם חכמי הדור) שהוא כאלו בהפוך, ולקטרת יביאו סמים. והזכירם בידיעה לומר הסמים הטובים להקטיר, כי גם שם לא פירש אותם. ור''א אמר (אבן עזרא על שמות כ״ה:ו׳) שהוא כמשמעו, ובשמים לשניהם לשמן המשחה ולקטרת, כי יכנסו בקטרת בשמים שבלת נרד וכרכם וקנמון כדברי רבותינו (כריתות ו.). ולא הוצרך להזכיר ובשמים וסמים לקטרת, בעבור שהזכיר קטרת הסמים, כאשר לא הזכיר שמן לשמן המשחה. וזהו הנכון:
והוצרכו לכל אלה הסברות, כי דעת בעלי הלשון שהסמים הם התרופות, כגון הלבונה והחלבנה, ובשמים הם הנאכלים שיקראו מסעדים, אשר להם בישום בריחן הטוב אבל על דעת רש''י סמים שם לבשמים, וכך היא כונת רבותינו (שם ו:) במדרש אחד עשר סמנין נאמרו למשה בסיני, וכן מתרגם אונקלוס (תרגום אונקלוס על שמות כ״ה:ו׳) בוסמין בשניהם. והוא הנכון בכתוב הזה:
אבל בעבור ששינה הכתוב הלשון יתכן שנאמר כי החשובים שבבעלי הריח והבשם נקראים בשמים וענינו המובחרים והידועים בסמים, כמו שאמר בשמים ראש (שמות ל׳:כ״ג), בראש כל בושם (יחזקאל כז כב). גם נכון הוא שנאמר כי מלת בשמים ובשם מלה מורכבת, בו שם, בה סמים: והראיה על דבריהם שאמר (שמות ל׳:כ״ג) בשמים ראש מר דרור, והמור בסמים יחשב שהוא תרופה לא מסעד, ואמר הכתוב נרד וכרכם קנה וקנמון עם כל עצי לבונה (שה''ש ד יד), וכתיב (שם) מר ואהלות עם כל ראשי בשמים, ועל כלם אמר (שם טז) הפיחי גני יזלו בשמיו. ועוד, שהכתוב אמר (שמות ל״ה:כ״ח) ואת הבשם ואת השמן למאור ולשמן המשחה ולקטרת הסמים, ולא הזכיר שהביאו סמים, אם כן כלם בכלל הבושם: