תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Chasidut על שמות 27:19

אגרא דכלה

ויש לפרש קצת באופן אחר. דהנה ידוע דהמנורה רמז לתורה. ובא הכתוב להזהיר ברמז בכאן על לימוד התורה, והוא לבל יאמר האדם למה לי לעסוק בתורה ביום ובלילה, הלא עיקר התכלית הוא הדביקות בחיי החיים אין סוף ב"ה, על כן אדבק את מחשבתי במחשבות שכליות ובגדלות הבורא ב"ה, ויספיק לי במקום לימוד התורה, וכבר שמענו בעניינו רבים וכן שלמים שגו בזה. אבל באמת קבלנו מרבותינו הקדושים כי גם לבעלי השכל הזך הדבקים בהש"י בשכלם, אם לא יכתתו גופם ויחדדו שכלם במתק אור התורה להסיר קמשוני השכל על ידי חידוד התורה, לא תתקיים הדביקות וסופה בטלה, כי במשך הזמן בלא תורה יתמשך השכל ח"ו אחר החומר, וכתב הרב בתניא הרי זה דומה למי שיושב במים עד צווארו וצועק תנו לי מים כי צמאתי, והבן כי עת לקצר. וידוע דבחינת הדעת (והדביקות) שבאיש הישראלי נקרא בשם "משה, דהוא בחינת כללות הדעת המשפיע לישראל, ועמם הוא בכל דור להשפיע להם בחינת הדעת, הוא השכל האמיתי המקושר בדביקות באין סוף ב"ה, (דעת הוא לשון התקשרות מלשון וידע אדם (בראשית ד כה)). וזה יאמר (שמות כז כ) "ואתה ר"ל בחינתך בחינת הדעת הנעלם, (ולכך נעלם גם כן בפרשה זו שם משה, שהוא סוד הדעת הנעלם המתעלם בכל איש הישראלי בבחינת הגלות, בעת) "תצוה ר"ל תחבר את בני ישראך ר"ל עם בני ישראל, ויקחו אליך ר"ל יקחו לבחינתך בחינת הדעת והדביקות, יקחו שמן זית זך ר"ל התורה בכללותה כנ"ל. (עוד ירמוז בתיבת "שמן, מ"ש הק' במגלה עמוקות דפרשה שלפניה מסיימת בתיבת "נחשת (שמות כז יט), אתוון "נח "שת, "ואתה הוא משה, ירמוז לתלת גלגולין דהבל. וזה בכאן "שמן ר"ת "שת "משה "נח, והבן כי ממנו יתד ממנו פנה ליסודי התורה ואין כאן מקומו). כתית למאור, ר"ל שצריך לכתת הגוף בכדי שיאיר באור הדביקות העצמי, כמ"ש ברעיא מהימנא (זוהר ח"א קפ"ז ע"א) אעא דלא סליק ביה נהורא מבטשין ליה על ידי עסק התורה בעיון, להעלות נר תמיד ר"ל על ידי התורה תשאר אצלו הדביקות לאחסנת עלמין ביתר שאת בכל שעה, ובאם לאו תתבטל ח"ו הדביקות, על כן ישים האדם כל מגמתו בתורת הש"י יומם ולילה, והש"י ישים חלקינו בתורתו אמן:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא