Chasidut על שמות 29:1

בתורת כהנים (והוא מכילתא דמלואים משנה י"ב), ויגש את פר החטאת (ויקרא ח יד), מתחילה לא נקרא פר החטאת, שנאמר (שמות כט א) זה הדבר אשר תעשה להם לקדש אתם לכהן לי לקח פר אחד בן בקר ואילים, (ר"ל בפרשת תצוה בציוו הש"י לו סדר המילואים נאמר לקח פר אחד בן בקר, ולא קרא אותו חטאת), כשהוא פורט את מעשיו (בכאן) היה נקרא פר החטאת, (ורצ"ל כי שם בשעת הציווי היה קודם מעשה העגל. והנה היה גלוי וידוע לפניו ית' שעתידין לחטא, וציוה ליקח פר אבל לא קראהו חטאת, דאז היו כמוכרחין במעשיהם ח"ו, כי כבר כתבנו בשם מהר"מ אלשיך שהדבר שהוא בידיעתו ית"ש, אין האדם מוכרח בזה ועדיין הדבר בבחירתו, מה שאין כן דיבורו ית"ש מכריח, כמ"ש הכתוב (ישעיה נה יא) כן יהיה דברי אשר יצא מפי וכו'. ובזה יונח לנו אומרו שם וזה הדב"ר אשר תעשה, שנתקשו המפרשים על תיבת הדב"ר, וגם חז"ל (שמו"ר פל"ח א') דרשו בו ברוח קדשם. ולדעתינו יונח שז"ש ית"ש וזה הדב"ר וכו', זה הוא אשר יוצא מדיבורו לקח פר וכו', ואחר מעשה נודע למשה הענין שלא רצה הש"י לומר חטא"ת, דכיון שיצא הדבר מפיו ית"ש שוב לא יהיה הדבר בבחירתם, והבן נ"ל הגם שלא פירש כן בעל קרבן אהרן, נ"ל שהוא נכון, ואמר אחר כך בברייתא ענין בפני עצמו שייך למה שפרשתי):

לק"ח פר אחד כו' (שמות כט א). בתרגום יונתן סב תור חד בר תורי דלא עירובי"ן. היינו שלא יהיה מן התערובת מכלאים, אבל איני יודע מהיכן למד לדרוש זה בכאן. ונ"ל דדרש לה מן המסורה לק"ח תרין. דין. ואידך לק"ח בגדו כי ער"ב זר (משלי כ טז). כמו לשם לא טוב עשה שהיה ער"ב, (לשון תערובות שורשו שנתערב בין המלוה והלוה), כן בכאן לא טוב התערובות:

וזה הדבר אשר תעשה כו' (שמות כט א). אומרו הדב"ר, עיין מ"ש פרשת צו על הברייתא דתורת כהנים: