Chasidut על שמות 3:4

ועוד רמז בזה כי נודע מה שכתב הרב ז"ל בליקוטי תורה בפסוק (שמות ג', ד') וירא ה' כי סר לראות שס"ר חושבן עשר הויות ה' חסדים וה' גבורות ורומז שנמתקו הגבורות בחסדים, וידוע אשר בהמתקת הגבורות מתבטלין כל הקליפות. והנה עשו אמר למעלה יש לי רב וכתבנו שם שכיוון על משחית הרי"ב שלו עיין שם. ועל כן היה ירא שלא יצטרף אליו עוד בחינת חמשים. ורי"ב עם חמשים הוא בגימטריא סר עם ב' האותיות. וכאשר יעשה בחינת סר הרומז למיתוק הגבורות יתבטל הרי"ב שלו. ועל כן אמר יהי לך אשר לך שלא יתערב אצלו בחינת חמשים להמתיק הגבורות (ואפשר זה תרגם אונקלוס (שם ז', כ"ז) על אם מאן אתה לשלח אם מסרב את וגו' כי סרב הוא רמז על סר עם ב' אותיות כנזכר ואם אתה תחזק את לבך למאן אף אחר בחינת סר הרומז על המיתוק, הנני שולח מחר ארבה וגו').

וְזֶהוּ חֲנוּכָּה – חָנוּ־כ"ה, הַיְנוּ כ"ה בְּכִסְלֵו. כִּסְלֵיו הוּא אוֹתִיּוֹת: וַיַּרְא יְיָ כִּי סָר לִרְאוֹת (שמות ג׳:ד׳) כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ נָתַן לִבּוֹ לְהִסְתַּכֵּל בְּצָרָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְזֶהוּ: כִּי סָר לִרְאוֹת – לְשׁוֹן סָר וְזָעֵף (מלכים־א כ). וְעִקָּר צָרָתָן הוּא הַמַּשָּׂא שֶׁל עֲווֹנוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל.

וירא והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אכל (שמות ג ב), ויאמר משה אסורה נא ואראה וגו' מדוע לא יבער הסנה (שמות ג ג). כבר בארנו הפסוקים האלו באר היטב (בפרשת נח בד"ה בב"ר (פל"ג ה') וישלח את העורב (בראשית ח ז), הדה"ד (תהלים קה כח) שלח חשך ויחשיך עיין שם). ועתה נאמר בדרך אחר, דהנה כמו שנודע שלמעלה בעת עליית הצדיק, חוזרין ומפשפשין אחריו דאולי לעליה זו אינו מזוכך, ככה הצדיקים בעולם הזה בעת עלותם לאיזה מדריגה, הם עושים תשובה מחדש. והנה משה היה כולו טוב, אך ענותנותו הרבתו לחשוד עצמו, והנה במראה זו נתחדש למשה מדריגת הנבואה, והיה בסנה מחמת עמו אנכי בצרה (תהלים צא טו), כי היה המראה עבור ישראל (עיין שמו"ר פ"א ה'). אבל קודם ששמע משה מהות המראה, חשב שהוא לרמז כי אף שבוער בו אש ה', עדיין לא כילה הקוצים מן גופו. והיינו וירא משה, ר"ל הבין והנה הסנה בוער באש ואף על פי כן הסנה איננו אכל, ועל כן אמר אסורה נא, ר"ל לשון תשובה כמו סור מרע (תהלים לד טו), ואראה את המראה וגו', ר"ל שאזכה למדריגה זו, כי מדוע לא יבער וגו' הלא לא בשמים היא. וירא ה' כי סר לראות (שמות ג ד), ר"ל כדי לראות והיה קשה בעיניו ית' צערו של צדיק, על כן אמר לו אל תקרב הלום ר"ל לבחינה זו (שמות ג ה), כי המקום ר"ל מדריגה כמו שמבואר במורה נבוכים, אדמת, ר"ל שאפילו האדמה שבך הוא הגוף קדש הוא, רק מה שנראה לו בסנה, ביאר אחר כך הנה צעקת בני ישראל וגו' (שמות ג ט), והבן.