Chasidut על שמות 30:35

ואמנם במה שאמרנו שדיבורי הרשות ומחשבות הרשות נעשים לבוש לתורה דבר זה צריך ג"כ סיוע ע"י אחת ממצות ה' שבעשותה גורם לזה שיתעלה הרשות ההוא, והוא כי ענין התעלות הרשות הוא ענין התכללות קליפת נוגה בקדושה, כי הקדושה הוא באדם עבודת ה', והקליפה הוא תאות הרעות שבו וכדומה, ונוגה הוא הממוצע שאינו לא קדוש ולא טמא דהיינו דיבורי הכרח וכן מחשבות ומעשים הכרחיים לצורכו, ונוגה זה מוכן או שיתעלה ויהיה קדוש או להיפוך ח"ו, ומבואר בכוונות הקטורת שהיו בו י"א סממנים נגד עשר דקדושה והי"א הוא קליפת נוגה וע"י קטורת נכלל בקדושה ע"ש, והנה נוגה שהוא ממוצע אינו לא קדוש ולא טמא יתכן לקרותו טהור שביאורו משולל מטומאה ואל קודש לא בא. ובזה ביארתי מש"ה (שמות ל, לה) ממולח טהור קודש, ור"ל שכוונת הקטורת שיהיה מעורב טהור עם הקודש שיתעלה נוגה אל הקדושה, וסיים קדש קדשים תהיה לכם ע"פ משארז"ל (פסחים סח:) חציו לה' וחציו לכם, כי כל מה שאדם עוסק לצורכו והנאתו נקרא לכם והיינו דיבורי רשות שהוא נוגה וכמש"ל ונכלל בקדושה, וזהו קודש קדשים תהיה לכם שמן הלכם יהיה קודש.

ארור האיש אשר יעשה פסל מסכה תועבת י"י מעשה ידי חרש ושם בסתר וכו' (דברים כז טו). לפי הפשט יש לדקדק למה אמר בכאן האי"ש, מה שאין כן באינך. ב', מעשה ידי חר"ש, וכי דוקא עבודה זרה מעשה ידי חר"ש היא דאסור, אבל מעשה ידי צורף מותר ח"ו. ג', ושם בסתר, ובגילוי מי שרי. ויש לפרש ברמז ארור האיש מלשון חשיבות כתאר אי"ש בכל מקום, והכוונה אפילו האי"ש חשוב שעובד ועוסק בתורה ועבודה רק שהוא בפניות, דהיינו שבקרבו ישים ארבו שישבחוהו בני אדם ויכבדוהו, או עבור אהבת ממון או שאר ענייני העולם, נמצא זה אינו עובד הש"י בתורתו ותפילתו ומצותיו רק עובד עבודה זרה, דהיינו עובד לאיזה ענין בעולם, לך נא ראה אחי ידיד הנעים דברי בעל חובת הלבבות בשער יחוד המעשה גנות האיש, וכי הוא גרוע מעובד הצלמים בפרהסיא מכמה טעמים, ואחד מהטעמים הוא שעובד עבודה זרה, יתראה לעין כל נבלתו וסכלותו ויתגנה בעיני החכמים והמשכילים, מה שאין כן החונף משים ארבו בקרבו ולפני הבריות מתכבד, כי נראה בעיניהם כעובד את הש"י, ועליהם אמרו רז"ל (סוטה כ"ב ע"ב) עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס. ונקדים עוד מה שכתבו המקובלים שיש שם בקדושה חר"ש, שנרמז בקטורת בס"ת ממול"ח טהו"ר קוד"ש (שמות ל לה), והוא מסוגל לעליות התפלה למכוין בו, אבל זה דוקא למי שמייחד מעשיו בתפילתו לשמו ית' בלי שום פניה. וזה שפרשו בפסוק (תהלים מה ב) רח"ש לבי דבר טוב אמר אני מעשי למלך דייקא, והבן. ובזה יפורש הפסוק ארור האיש המכובד החשוב בעיני העולם על שעסק בתורה ותפלה, אשר יעשה פסל ומסכה בכוונתו לשום פניה, והוא תועבת י"י מעשה ידי חר"ש, שמהראוי שיפעלו ידי השם חר"ש להעלות התפלה, והוא בכוונתו הזרה מונע מעשי ידי השם ר"ל, ושם בסת"ר כי אין יודע זה זולת הבורא ית"ש, הש"י ישים בלבנו לעבדו באמת, והבן:

ועשית אותה קטרת רקח מעשה רוקח (שמות ל לה). תרין מלאים ו', דין. ואידך זבובי וכו' יבאיש יביע שמן "רוקח (קהלת י א). ו' הוא אות חיים, כנודע מפסוק (בראשית ד טו) וישם י"י לקין אות (עיין תיקו"ז סט קי"ח ע"ב), והנה כיון שניתן רשות וכו' אינו מבחין וכו' (ב"ק ס' ע"א). וז"ש זבובי וכו' יבאיש יביע (אפילו) "שמן "רוקח, (הצדיקים נקראים שמן החכמה מצויה בהם, על כן מלא ו' אות חיים החכמה תחיה (קהלת ז יב), אף על פי כן כיון שניתן רשות וכו', והסגולה להעציר ועשית אתה קטרת רקח מעשה "רוקח):