Chasidut על שמות 33:18

במדרש רבה (ויק"ר י"א ה') עם חסיד תתחסד וכו' (תהלים יח כו), ר' נחמיה פתח קרא במשה, בשעה שבא בחסידות, הקב"ה בא עמו בחסידות, בשעה שבא בתמימות, הקב"ה בא עמו בתמימות, בשעה שבא בעקמנות, הקב"ה בא עמו בעקמנות, בשעה שנתברר על עסקיו, הקב"ה בירר עסקיו. אימתי בא בחסידות, בשעה שאמר הראיני נא את כבודך (שמות לג יח-יט), מה כתיב תמן (שמות לג יט) אני אעביר כל טובי וגו'. אימתי בא בתמימות, בשעה שאמר מדוע לא יבער הסנה (שמות ג ג), אמר ליה מן דיקרי קאים בגוויה. אימתי בא בעקמנות, בשעה שאמר ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם (שמות ג יג), מה אמר לו זה שמי (שמות ג טו), לפי שעה אהיה אשר אהיה (שמות ג יד). אימתי נתברר על עסקיו, בשעה שאמר לו ועתה לכה ואשלחך אל פרעה (שמות ג י), אמר לו שלח נא ביד תשלח (שמות ד יג), ומאז באתי אל פרעה (שמות ה כג), מה כתיב תמן (שמות ו א) עתה תראה, עד כאן דברי המדרש.

שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (שמות ל״ג:כ״ב): וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ, כִּי בְּלֹא זֶה הָיָה עֹצֶם אוֹר הַכָּבוֹד מַזִּיק לְמֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי, וְרָאִיתָ אֶת אֲחוֹרָי וְכוּ'. וְזֶה שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד: וְאַחַר כָּבוֹד תִּקָּחֵנִי (תהילים ע״ג:כ״ד) – תְּקָרְבֵנִי בְּהִתְקָרְבוּת שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁבִּקֵּשׁ מִמְּךָ הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ (שמות שם), וְהֶרְאֵיתָ לוֹ אֶת אֲחוֹרֵי כְּבוֹדֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְשַׂכֹּתִי וְכוּ' וְרָאִיתָ אֶת אֲחוֹרָי:

ותרא האשה כי טוב העץ למאכל. כלומר שראתה בשכלה אשר באמת פרי העץ בעצמם הנם מבחינת הטוב הגמור, והראיה שהיה עומד בשורש אחד עם העץ החיים (כמו שכתב בשל"ה הקדוש) ולא ימצא בעצמיותו בחינת הרע כי אם דאכלין פירוהי חכמין בין טב לביש וכאמור וכי תאוה הוא לעינים כלומר זה מקום שכל העינים צופים ומתאוין וחומדין לזה שיהיה האדם בבחינת יודע טוב ורע ויכניע הרע ויגביר הטוב וזה הוא כל שמחת הקב"ה כביכול ברוך הוא וברוך שמו ושמחת האדם וכל העולמות כידוע. ונחמד העץ להשכיל כי על ידו מגיעין לבחינת (דניאל י"ב, ג') והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע. וזה הוא בחינה שאין למעלה הימנו בהפלגת השכינה השכלת אמיתית תמים דעות לפי כוחם ושכלם, ובדרך שביקש משה (שמות ל"ג, י"ח) הראני נא את כבודך. ובראותה כל מעלות האלה בו, חמדה נפשה למלאות תאותה תיכף ותקח מפריו ותאכל וכנאמר.