הלכה על שמות 33:18

ומצורף לזה תמצא בפ' חלק מפורש שהקומות יחזרו לעתיד למאתים אמה והוא שדרשו שם ג"כ בפרק הספינה (ע"ה) (ויקרא כו) ואולך אתכם קוממיות שתי קומות של אדם הראשון דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר מאה אמה כקומת ההיכל שנאמר (תהלים קמד) מחוטבות תבנית היכל. ומה שאמר עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות וחוקק בהם עשר ברום עשרים ומעמידן בשערי ירושלים שנא' (ישעיהו נ״ד:י״ב) ושעריך לאבני אקדח, שנראה מזה שיהיו הקומות כ' אמה לא יותר לכך הוצרכו לומר שאין זה נאמר בשערי הבתים כי מאין יכנסו אותם הקומות אלא בודאי בשערי החלונות נאמר. וכבר ידעת כי פרשת אם בחקותי הבטחה הוא לעתיד לבא לא נתקיימה מעולם בשני המקדשים לא בבית ראשון ולא בבית שני, והיעודים שבתורה בהבטחות אינן על השלמות אלא לעתיד בהתכשר החטא הקדמוני מה שלא היה בשום זמן מהזמנים, וזהו שדרשו חז"ל (מ"ק טז) שיצא דוד על שמונה מאות חלל בכעס אחת והיה מצטער על המאתים לקיים מה שנא' (דברים ל״ב:ל׳) איכה ירדוף אחד אלף יצאה בת קול ואמרה רק בדבר אוריה החתי:

והענין הזה שאל משה כשאמר (שמות לג) הראני נא את כבודך, ויש כאן מקום שאלה מה ששאל משה בזה באפשר או בנמנע, אם באפשר למה מנעו ואמר (שם) לא תוכל לראות פני ואם בנמנע למה בקש. ותשובת הדבר דבור על אופניו כי משה בקש להשיג בעודו בחומר מה שישיג אחר הפרדו מן החומר, והטעם לו בזה מפני שראה שעמד כבר בהר מ' יום וכחש כח הבשר ונתדלדל חומרו מן צד עפריותו בהתגבר עליו האור שבו קרן עור פניו שאל שיהיו חומרו כמי שאינו ושלא יעכבנו מלהשיג מה שישיג אחר הפרידה והקב"ה השיבו (שם) כי לא יראני האדם וחי, כלו' מכל מקום עדיין אתה אדם וא"א שתשיג בעודך בחומר מה שתשיג אח"כ, וכן אמרו במדרש כי לא יראני האדם וחי בחייהם אינם רואים אבל במיתתם רואים וזהו לאחר הפרד הנפש מן החומר, ואפשר לפרש עוד במיתתם סמוך למיתתם כענין שדרשו באלה הדברים רבה והיה עקב וכו' (תהלים לז) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך. מעשה בר' אבהו שנטה למות וראה מתן שכרו מה שעתיד ליתן לו הקב"ה לע"ל וכל הטוב המתוקן להם לצדיקים לע"ל. וכיון שראה כל אותן הנחמות המתוקנות אמר כל אלין לאבהו מיד נתאוה למות והתחיל קורא מה רב טובך אשר צפנת ליראיך: