Chasidut על שמות 33:2

ואל זה הביט יעקב אבינו ע"ה ושלח שלוחיו לעשו לומר לו אשר הוא ברצונו נותן לו המלוכה לפניו והוא אדון לו, ויעקב עבדו. והכל בכדי שיהיה לעשו נחלה מבוהלת בראשונה ואחריתה לא תבורך על ידי הגבהת הלב מה שיתגאה עשו על ידי השליחות הלז ומשם במלכותו עד אשר יעלה לשמים שיאו ואז כגללו לנצח יאבד ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו. והוא אומרו וישלח יעקב כלומר בחינת שליחות עשה, כבחינת שליחות השעיר לעזאזל שעל ידי זה יתגדל ויוגבה לבו בקרבו ומשם יורידו ה'. ועל כן מלאכים ממש שלח לו ולא בני אדם בכדי שירבה רוממותו בקרבו לומר עד היכן הגיע כסאי להיות מלאכי מעלה באין לפני בשליחות ממש כמאמר הכתוב (עובדיה א', ד') ואם בין כוכבים שים קנך וגו'. כי סבר שהוא ראוי להשתמש במלאכים. ומה היה השליחות אמר הכתוב לפניו אל עשו אחיו כי הנה יעקב אבינו בראותו מלאכי ארץ ישראל לקראתו ללוותו לארץ (כאמור בסוף פרשה הקודמת) אמר בדעתו אפשר שבאו להנחיל לו תיכף המלוכה בארץ כענין שנאמר בישראל אחר כך (שמות ל"ג, ב') ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי את הכנעני האמרי וגו'. ולא רצה יעקב בזה ושלחם לפניו אל עשו אחיו כלומר שילכו קודם אל עשו לתת לו המלוכה מלפניו בכדי שתהיה נחלה מבוהלת וגו' כנאמר, עד אשר תכלה מלכות עשו יבואו אליו להמליכו על כל הארץ. ולזה ארצה שעיר כלומר השליחות הוא בבחינת ארצה שעיר כמו הארץ המקבלת מהשעיר המשתלח שם והוא הקליפה שהוא לרע לו כן המלוכה הזו היא אבדתו.

במכילתא איתא שני מדרשים הסותרים זה את זה, במקום אחד אומר וה' הכה כל בכור (שמות יב כט), יכול על ידי מלאך, תלמוד לומר (שמות יב יב) והכתי כל בכור. ובמקום אחר איתא בהיפך והכתי כל בכור, יכול על ידי מלאך, תלמוד לומר וה' הכה כל בכור, עד כאן. ומלבד הסתירה, כל המדרש בפני עצמו תמוה להמעיין, ועיין בחן טוב מ"ש בשם מהרי"ט, ותורף דבריו דאי מקרא וה' הכה, או מדכתיב והכתי, שומע אני על ידי מלאך שהרי שליחו של אדם כמותו (קידושין מ"א ע"א), וראיה ממ"ש בפרשת (משפטים) [תשא] (שמות לג ב) ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי, הרי מה שגירש המלאך נקרא על שמו ית', והא דקאמר תלמוד לומר והכתי, אסיפא דקרא סמיך דכתיב ביה אני ה', ואמרו רז"ל (ירושלמי סנהדרין פ"ב ה"א) אני ולא מלאך, ונתבאר מדרש הראשון. ובמקום אחר דריש דאי מהכתי יכול על ידי מלאך מטעם הנ"ל, והא דכתיב אני ה' לא בא למעט את השלוח, אלא בא לומר שלא הסכימו הבית דין של מעלה בגזירה זו של מכות בכורות, אלא אני ה' לבדי גזרתי להביא עליהם מכה זו, תלמוד לומר וה' הכה כל בכור, ובכל מקום שנאמר וה' פירושו הוא ובית דינו (ב"ר נ"א ב'), אם כן על כרחך מה שנאמר והכתי כל בכור וגו' אני ה', היינו למעט שליח, עכ"ל וש"י. ויש לצרף לפירושו המדרש (שמו"ר י"ד א') שלח חשך ויחשיך ולא מרו את דברו (תהלים קה כח), שלא היה בפמליא של מעלה מי שהמרה את דברו שכולם הסכימו, עד כאן. ועל פי זה ימתקו דברי מהרי"ט.