קבלה על שמות 33:2

באברהם כתיב, התהלך לפני והיה תמים, גזירו דאת קיימא. התהלך לפני, מהכא, דלא יהך גבר בתר אתתא, אלא קמהא, ארח כשר איהו. והא כתיב, הנה אנכי שולח מלאך לפניך. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר, דחה ליה לקמה. וע"ד לא כתיב היה תמים, והתהלך לפני. אלא התהלך לפני, דלא יאות אנת, עד שתהא תמים. וכן בכלהו, כיון דב"נ תמים, ונטיר ליה, מיד היא לקמיה, ואיהו אבתרה, כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב, כי שב מאחרי.

אימתי אתיב משה. בזמנא דאמר, ושלחתי לפניך מלאך. וכתיב כי ילך מלאכי לפניך, סתם ולא פריש מלה. וע"ד כתיב, הכא, כי אם שמוע תשמע בקולו ועשית כל אשר אדבר. אשר אדבר דוקא וכתיב ואיבתי את אויביך וצרתי את צורריך, וכלא ביה תליא.

פתח ואמר, המלאך הגואל אותי מכל רע, הא אתמר ואוקמוה. אבל תא חזי, כתיב הנה אנכי שולח מלאך וגו', דא הוא מלאך דאיהו פרוקא דעלמא, נטירו דבני נשא, והאי איהו דאזמין ברכאן לכל עלמא, בגין דאיהו נטיל לון בקדמיתא, ולבתר איהו אזמין לון בעלמא, ובגין דא כתיב, הנה אנכי שולח מלאך לפניך. ושלחתי לפניך מלאך.