Chasidut על שמות 35:32

או יבואר, ובצלאל בן אורי כו' עשה את כל אשר צוה ה' את משה. ועיין ברש"י כל אשר. ובו יבואר מה שנאמר ולחשוב ויבואר על פי הפסוק (תהלים קיט, נט) חשבתי כו', ועיין במדרש. ויבואר על פי דמבואר במדרש על פסוק (שם קכא, ה) ה' צלך. מה הצל מה שאדם עושה הצל עושה, כך כביכול מה שאדם עושה ה' עושה. ולכך צריך שיעשה חישוב דרכיו כיון שהשם עושה מה שהוא עושה לכך צריך לדקדק היטב כל מעשיו ודבוריו כרצון השם ולא יאמר מה מעשי ודבורי כיון שהשם עושה מעשיו, רק צריך לעשות חישוב מעשיו ודבוריו. וזהו חשבתי דרכי, עשיתי חישוב את דרכי. ועל ידי זה ואשיבה רגלי כו'. ויש אדם בבחינה יותר גדולה שחושב מחשבתו גם כן מטעם זה. וזהו לחשוב מחשבות שעשה בצלאל חישוב את מחשבותיו להיות מחשבתו כרצון הבורא, ושמו מורה עליו בצלאל, כלומר אל הוא הצל שלו. והנה האדם רמ"ח אבריו כדוגמת הרמ"ח מצות עשה. ושס"ה גידיו כדוגמת שס"ה לא תעשה. ומבואר במדרש כאשר יש רמ"ח אברים ושס"ה גידים באדם, כן הוא בעולם והכל כדוגמת המצות. והנה המשכן עם כליו הוא כדוגמת המצות והאברים בעולם. וזהו ובצלאל גו' עשה את כל אשר צוה ה' את משה, כלומר שעשה המשכן וכליו כדוגמת המצוה אשר צוה ה' את משה. ויתורץ מה שמקשה רש"י את כל עיין שם, כי רוב המצות נצטוו באוהל מועד, נמצא בעת עשיית המשכן עדיין לא השיגו בפועל המצות אשר יהיה הציווי להם, אך אף על פי שעדיין לא נאמר להם המצות בפועל, אף על פי כן בצלאל שהוא אותיות בצל אל, השיג המצות כדי לעשות במשכן וכליו הדוגמא. וזהו את כל דייקא, אפילו המצות אשר עדיין לא נצטוו עליהם. וזהו (ויקרא א, א) ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמר, כלומר כיון שבא אל אוהל מועד השיג המצות בכח מן האוהל מועד עצמו השיג המצות. אבל הכל בכח אבל לא בפועל עד אשר צוה ה' אותו. ואז השיג המצות בפועל וזהו לאמר. אז יאמר המצות כאשר ישיג בפועל אבל בכח השיג מן האוהל מועד עצמו. וזה ויקרא אל משה מאוהל מועד לאמור לו בפועל כדי שיוכל לאמר המצות לישראל: