Chasidut על שמות 4:27

וישב משה אל ה' ויאמר למה הרעות וגו' (שמות ה כב). במדרש (שמו"ר ה' כ"ב) למה הרעות לעם הזה, ואם תאמר מאי איכפת לך למה זה שלחתני, וצריך ביאור איך ס"ד לומר למשה מאי איכפת לך צערן של ישראל, הלא ודאי יש לו להצטער על זה, וכל שכן מה שאמר אם כן למה זה שלחתני, דמשמע דאם היה שולח ביד אחר לא איכפת ליה, והוא תמוה הלא משה רבינו אוהב ישראל היה, ואיכה יוכל לראות ברעה אשר ימצא את עמו, ומה לי אם היה הוא השליח או אחר. והנ"ל על פי המבואר בגמרא ובמדרש כי היה קשה מאד למשה ליטול גדולה על אהרן שהיה גדול ממנו בשנים והיה גם כן נביא, ומבואר במדרש ילקוט (ילקו"ש רמז קע"ד) בזה הדבור שנאמר למשה לך שוב מצרים (שמות ד יט), זה הדבור אמר לאהרן לך לקראת משה (שמות ד כז), ודו פרצופין היו. ועיין בעטרת שלמה מה שפירש על זה המדרש. והנה כונת השי"ת שיהיה על ידי משה דוקא, היה על פי המבואר במדרש (שמו"ר ג' ד') אמר משה לפני הקב"ה לא כך הבטחת ליעקב ואנכי אעלך גם עלה (בראשית מו ד), שתעלה אותם בעצמך. ותירצו המפרשים דכיון דהשכינה מדברת מתוך גרונו, הוי על ידי עצמו, עד כאן דבריהם. והנה על פי זה פירשתי להמדרש והצל לא הצלת (שמות ה כג), ודאי אם כן לפי זה מוכרח להיות על ידי משה ולא על ידי נביא אחר. וזה דברי המדרש למה הרעות וכו', ואם תאמר מאי איכפת לך, היינו כעין אמרם ז"ל במו"ק (דף כ"ז ע"ב) אין אתם מרחמים עליו יותר ממנו. ועל זה אמר למה זה שלחתני דכיון דהרעות, אם כן ודאי דאינו נחשב כמו על ידי עצמך, אם כן למה זה שלחתני, הלא אהרן אחי גדול ממני בשנים, והוא גם כן נביא והיה במצרים, והבן. ועל זה השיב לו השי"ת (שמות ו א) עתה תראה, כי קישוי השיעבוד משלים, ולא קודם זה שהוא בתוך זמנו, ואם כן היא טובה גדולה, והבן כי נכון הוא בס"ד. ועיין מ"ש ריש פרשת וארא.