Chasidut על שמות 4:4

ויאמר השליכהו ארצה וכו' וינס משה מפניו (שמות ד ג), ויאמר וכו' שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו (שמות ד ד) וכו', למען יאמינו וכו' (שמות ד ה). צריך להתבונן. א', למה משמיענו אשר נס משה מפניו. ב', בציווי השם נאמר אחז, ובעשיית משה נאמר ויחזק. ג', בציווי נאמר אחז בזנב"ו, ובעשיה ויחזק ב"ו. ד', למען יאמינו הוא מאמר הש"י מחדש, ולא נאמר ויאמר ד' וכו'. והנראה דמשמיענו צדקת משה אשר פחד מהנחש עד אשר נס מפניו, כי מתחילה היה סובר כשנעשה הנחש, אשר כוונת השי"ת להפחידו בלבד על אשר אמר על ישראל והן לא יאמינו לי, ודוקא להפחידו מהנחש על כי הנחש סיפרה גם כן לשון הרע כמו שאמרו רז"ל (ב"ר פי"ט ד'), ואחר כך כשאמר לו השי"ת שלח ידך ואחז בזנבו, היה סובר אשר ח"ו הגיע עתו להמית שונאיו על ידי הנחש, והנה היה תיכף בלב שלם מרוצה למסירת נפשו ולא המתין לסיום מאמר השי"ת, רק תיכף ומיד רץ והוסיף במצות השי"ת, הגם שהש"י לא צוה אותו רק אחיזה בלבד ובזנבו, והוא להיותו רואה שזה חפץ הש"י, החזיק בחוזק ובכולו, כי מסר נפשו בגזירת הש"י לדעתו, נ"ל:

ויאמר אליו ה' מזה בידך ויאמר מטה וגו' (שמות ד ב), וישליכהו ארצה (שמות ד ג), ויאמר ה' וגו' שלח ידך וגו' ויהי למטה בכפו (שמות ד ד). הנה צריך להבין מה שרימז לו בזה. ועוד יש לדקדק הלא באמרו ויחזק בו ויהי למטה די, ובכפו למה לי. והנ"ל על פי מ"ש לעיל שהשי"ת היה חפץ שיהיה למשה גילוי שכינה, למען יחיה לנצח וממילא יהיו ישראל נושעים על ידו תשועת עולמים וגאולה ניצחית, ויוגמר התיקון עולם כאשר יהיה לעתיד. אך מכח שהסתיר משה פניו מהביט, שוב היה מוכרח להסתלק מהעולם, ולכך הגאולה שנעשה על ידו איננו נצחי ולא היה עוד תיקון העולם, (וכן כתב בעל הטורים לפרש המסורה ויסתר משה פניו (שמות ג ו), ויסתר עמל מעיני (איוב ג י). שאלו היה מביט בזיו השכינה והיה מבקש רחמים על ישראל, לא היו גולים יותר, עד כאן דבריו עיין שם). והנה הסתרת הפנים היה מסתמא בידיו, כמו שאנו מסתירין בשעת קריאת שמע בקריאת פסוק ראשון. והנה בזוהר (זוהר ח"ב כ"ח ע"א) איתא אהא דכתיב (שמות ז ט) ואמרת אל אהרן קח את מטך והשלך וגו' יהי לתנין, איתא דהמטה הנהפך לתנין הוא ראיה לתחית המתים, דאם עץ יבש נהפך לבריה, גופים שהיה בהם רוחות ונשמות קדושות על אחת כמה וכמה, עד כאן. והיינו שרומז כאן למשה מתחלה המטה היה לנחש, להורות שכמו כן היה ראוי להיות תחיית המתים, ואחר כך ויהי למטה, דר"ל עץ יבש ולא בריה, רומז על העדר התחיה עדיין, בכפו על ידי כפו שהסתיר פניו בו, והבן.