Chasidut על שמות 6:4

ובדרך דרוש על פי הדת ודין מדיני התורה, יתבאר וידבר אלקים (שמות ו ב). וגם הא דכתיב בתריה (שמות ו ג) וארא אל אברהם וגו' באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם וגו', עד (שמות ו ח) ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'. הנה הקושיות רבו כמו רבו. (א), מה אשמועינן בזה שהבטחה היה בשם אל שדי, ומה נפקא מינה בזה באיזה שם היה ההבטחה, ובפרט לפי מה שפירש רש"י ושמי ה' לא נודעתי להם, שלא ניכר להם במדת אמיתית שלא נתקיים הבטחה בימיהם, אם כן אף אם היה הבטחה בשם ה', מכל מקום לא נתקיים בימיהם. (ב), ועוד קשה על הא דאמר ושמי ה' וגו', אי כפשוטו שלא הודיעם שם ה', קשה מה שהקשה רש"י והראב"ע הלא כתיב באברהם (בראשית טו ז) אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים, וביעקב (בראשית כח יג) אני ה' אלקי אברהם אביך. ועוד שהיה ראוי לומר לא הודעתי, ואם נפרש כפירוש רש"י שלא ניכרתי להם במדת אמיתית שלי שהרי הבטחתים ולא קיימתים, עד כאן. קשה הרי לא הגיע הזמן שיתקיים. ואין לומר מכל מקום לא נראה להם קיום ההבטחה. זה אינו, דהלא נתקיימו להם כמה הבטחות, כמו באברהם שהבטיח לו שם אתה זוכה לבנים (ר"ה ט"ז ע"ב), והבטיח לו שתילד שרה ונתקיים. וכן ביצחק (בראשית כו ג) גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך, ונתקיים כמו שנאמר (בראשית כו כח) ראו ראינו כי ה' עמך, ונאמר (בראשית כו יב) וימצא מאה שערים ויברכהו ה'. וכן ביעקב (בראשית כו טו) והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך וגו', הכל נתקיים. אם כן הרי ניכר להם מדת אמיתית שלו ית' במה שראוי להתקיים אז, ומה' לא נתקיים אז שעוד לא הגיע הזמן, והחלק יעיד על הכל, ובפרט על הכלל וקצתו על קצתו, וקושיא גדולה מאד היא לענ"ד. (ג), איך נמשך לזה הפסוק (שמות ו ד) וגם הקמותי וגו'. (ד), (שמות ו ו) לכן אמור לבני ישראל אני ה', ואחר כך מסיים אני ה', ותרתי למה.

ויירא יעקב מאד וגו' (בראשית לב ח). הגם שכבר הבטיחו השי"ת, אמר שמא יגרום החטא כדאיתא בברכות (פ"ק דף ד'.), עיין שם. והקשו המפרשים הא אמרו רז"ל (שם (ברכות) דף ז' ע"ב) כל דבר שיצא מפי הקב"ה לטובה אפילו על תנאי אינו חוזר, מנא לן ממשה שנאמר לו (דברים ט יד) הרף ממני ואשמידם ואעשך לגוי גדול, ואף על גב דבעי רחמי ובטלה, אפילו הכי אוקמיה בזרעיה. ונ"ל לתרץ דהרי כתיב (שמות ו ג) וארא אל אברהם וגו' באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם, ועיין שם ברש"י (ד"ה ושמי) ובמזרחי שפירש שההבטחה עם שם הויה, מתקיימת בלתי שום תנאי בין חטאו ובין לא חטאו, וההבטחה עם שם שדי, אינה מתקיימת רק בתנאי שלא יחטאו, עד כאן דבריהם עיין שם. ולפי זה לא קשה מידי, דלגבי משה נאמר (שמות לב ט-י) ויאמר ה' אל משה וגו' (שמות לב יא) ואעשך לגוי גדול, הרי שנבואתו היה בשם הויה ולכך לא חזר בו, אבל ההבטחה לאבות היה הכל באל שדי, והוא בתנאי שלא יחטא, על כן היה ירא שמא יגרום החטא. וכך יתפרש מה שאמרו רז"ל (ברכות ד' ע"א) עד יעבור עמך ה' (שמות טו טז), זו ביאה ראשונה, עד יעבור עם זו קנית זו ביאה שניה. היינו לפי שבביאה ראשונה נאמר עמך ה', ונזכר בו הויה, ובביאה שניה לא נזכרה בו שם ה' רק סתם, מכאן אמרו ראוים היו ישראל וכו' אלא שגרם החטא, והבן. ועל פי זה יתפרשו הפסוקים בפרשת וארא, (שמות ו ג-ז) וארא וגו' באל שדי, ואם כן הוא בתנאי כמ"ש המזרחי שם, ואם כן יש פתחון פה למדת הדין, (שמות ו ד) וגם הקמותי את בריתי וגו', ויש מכל מקום חילול השם בדבר אם לא יקיים אף שאינו מוכרח, (ועל פי זה יתבאר גם כן כדי שלא יאמר אותו צדיק וגו' ואחרי כן יצאו ברכוש גדול (בראשית טו יד), לא קיים בהם (ברכות ט' ע"א). כלומר דלולי אמירתו אינו מוכרח לקיים דהכל בתנאי שלא יחטאו), (שמות ו ה) וגם (ר"ל מצורף לזה) אני שמעתי וגו', ולכך הנני רוצה להושיע, לכן הקדם נפשך ואמור לבית ישראל אני ה' (שמות ו ו), כדי שלא יהיה שוב פתחון פה למדת הדין כיון שכבר היה בשם ה' שהוא בלא תנאי, והבן, ועל פי זה יתפרש ואתחנן אל ה' דייקא בעת ההוא לאמר (דברים ג כג), ר"ל לאמר שם ה' שם בהבטחתי שיהיה בשם ה' בלי תנאי. ועל פי זה יתפרש (ישעיה נ י) יבטח בשם ה' וישען באלהיו, ועל פי זה יתפרש גם כן הפסוק (פרשת שופטים י"ח כ"ב) (דברים יח כב) אשר ידבר הנביא בשם ה' וגו', שבודאי אין תנאי בו, ולא יהיה הדבר וגו' בזדון דברו הנביא וגו' כנ"ל. ואם כן גאולה העתידה הנאמר גם כן בשם ה' משם יקבצך ה' (דברים ל ד), וקאי על גאולה העתידה כמו שהוכיח רבינו סעדיה גאון (העתיקו בעל מרפא לנפש בסוף שער הבטחון [חובת הלבבות], עיין שם). וכן בפרשת וארא נרמז כל הד' גאולות, והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי (שמות ו ז), והכל בשם ה', וכן כל הנביאים נבאו פה אחד, אם כן הוא בלי תנאי. וזה שאמר הכתוב (מלאכי ג' ו) אני ה', ר"ל בכל מקום שנזכר שם זה העצם, לא שניתי, ר"ל שאמר השי"ת אני לא שניתי שם ה' בשום מקום, וה' דבק ללא שניתי והבן, כין אין בו תנאי, לכך ואתם בני יעקב לא כליתם, כי כבר הובטח לכם בשם ה' כנ"ל.

וגם הקמותי את בריתי אתם (שמות ו,ד). פי' הבעש"ט בא חבקוק והעמידן על אחת (מכות כד, א) שנאמר וצדיק באמונתו יחי'. כי מתחלה היה תענית יום א' מספיק לכמה דברים נוראים: