Chasidut על שמות 6:8

ובדרך דרוש על פי הדת ודין מדיני התורה, יתבאר וידבר אלקים (שמות ו ב). וגם הא דכתיב בתריה (שמות ו ג) וארא אל אברהם וגו' באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם וגו', עד (שמות ו ח) ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'. הנה הקושיות רבו כמו רבו. (א), מה אשמועינן בזה שהבטחה היה בשם אל שדי, ומה נפקא מינה בזה באיזה שם היה ההבטחה, ובפרט לפי מה שפירש רש"י ושמי ה' לא נודעתי להם, שלא ניכר להם במדת אמיתית שלא נתקיים הבטחה בימיהם, אם כן אף אם היה הבטחה בשם ה', מכל מקום לא נתקיים בימיהם. (ב), ועוד קשה על הא דאמר ושמי ה' וגו', אי כפשוטו שלא הודיעם שם ה', קשה מה שהקשה רש"י והראב"ע הלא כתיב באברהם (בראשית טו ז) אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים, וביעקב (בראשית כח יג) אני ה' אלקי אברהם אביך. ועוד שהיה ראוי לומר לא הודעתי, ואם נפרש כפירוש רש"י שלא ניכרתי להם במדת אמיתית שלי שהרי הבטחתים ולא קיימתים, עד כאן. קשה הרי לא הגיע הזמן שיתקיים. ואין לומר מכל מקום לא נראה להם קיום ההבטחה. זה אינו, דהלא נתקיימו להם כמה הבטחות, כמו באברהם שהבטיח לו שם אתה זוכה לבנים (ר"ה ט"ז ע"ב), והבטיח לו שתילד שרה ונתקיים. וכן ביצחק (בראשית כו ג) גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך, ונתקיים כמו שנאמר (בראשית כו כח) ראו ראינו כי ה' עמך, ונאמר (בראשית כו יב) וימצא מאה שערים ויברכהו ה'. וכן ביעקב (בראשית כו טו) והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך וגו', הכל נתקיים. אם כן הרי ניכר להם מדת אמיתית שלו ית' במה שראוי להתקיים אז, ומה' לא נתקיים אז שעוד לא הגיע הזמן, והחלק יעיד על הכל, ובפרט על הכלל וקצתו על קצתו, וקושיא גדולה מאד היא לענ"ד. (ג), איך נמשך לזה הפסוק (שמות ו ד) וגם הקמותי וגו'. (ד), (שמות ו ו) לכן אמור לבני ישראל אני ה', ואחר כך מסיים אני ה', ותרתי למה.

יא או יתבאר הכתוב על דרך אומרם ז"ל (בבא בתרא קי"ט.) ארץ ישראל מוחזקת היא ופירש רשב"ם מוחזקת היא ליוצאי מצרים דכתיב (שמות ו', ח') ונתתי אותה לכם מורשה כלומר אני נתתיה לכם ירושה מאבותיכם, ונפקא מינה טובא יש, אם מוחזקת היא, לענין חלק בכורה בחלוקת הארץ כדאיתא שם. ולזה אמר לו לך לך פירוש לך אל הארץ בשביל שיהיה לך ממש, ובניך ירשוה ועל כן אמר לו להלן כי לך אתננה בכדי שירדו הבנים אליה בתורת ירושה מאבותיהם, ומה שאמר לו קודם, לזרעך אתן וגו' הוא על דרך מאמר חז"ל (שם קי"ז.) כאן המתים יורשים את החיים כי שניהם צריכים, כמאמר חז"ל שם.

ונתתי אותה לכם "מורשה (שמות ו ח). הנה ונתתי לשון מתנה, ומורשה לשון ירושה. אבל לדעתי הפירוש הש"י אמר זכותכם בארץ ישראל הוא מכח ירושת האבות, ומעלה יש בדבר שאין לירושה הפסק, אבל אם באנו מכח ירושת האבות, הנה גם לישמעאל ועשו מגיע חלקם. ז"ש הש"י ונתתי אותה לכם מתנה מחדש אני נותן אותה לכם דייקא, ואין לישמעאל ועשו, ואף על פי כן תהיה לכם מכח ירושה, כי אקיים בזה שבועת האבות. וז"ש אני י"י המהווה כל הויות, ועליכם היתה כוונתי בשבועת האבות: