Chasidut על שמות 9:29

וּמִצְרַיִם הוּא הֶפֶךְ הַנִּסִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות י״ד:כ״ז): וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ – שֶׁאֵין שָׁם מְקוֹם הַנִּסִּים, וְאֵין שָׁם מְקוֹם הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ט): וְהָיָה כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרֹשׂ אֶת כַּפַּי.

וְזֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים, וּמִצְרַיִם הוּא הֶפֶךְ אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, זֶה לְעֻמַּת זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יד): וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ – שֶׁמִּצְרַיִם לְעֻמַּת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְעֻמַּת הַנִּסִּים. וּבִשְׁבִיל זֶה אֵין מְקוֹם תְּפִלָּה בְּמִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ט): וְהָיָה כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרֹשׂ כַּפַּי.

והנה עיין ברשב"ם שפקפק מאד על האומרים שאדון הנביאים היה כבד פה, על כן הוא מפרש לענין לשון מצרים היה כבד פה ולשון, שלא היה בקי בלשונם עיין שם, ועיין בדרשות הר"ן. והנה נ"ל כי צדקו שניהם יחדיו, כי כבד פה היה בעצם מטעם שכתב הר"ן, ואף על פי כן דבורו היה נאה ממה נפשך, אם התנבא בזה הדבר, לא היה צריך אז לפה ולשון של עצמו, כי השכינה מדברת מתוך גרונו. ואם התנבא בכה, יכול היה ללבוש מלאכיות ולמשוך התנועות מן מקורן של התנועות, דהיינו מנהיגי המרכבה כמו יוסף שמשך הלשונות כנודע. ואם כן פקפוק של הרשב"ם ליתא, דדבורו היו נאה, ואף על פי כן לא יכלו לומר כי חלק משמן חכו, כי ידעו כי דבר אלהים הוא כי בעצם היה כבד פה וכבד לשון. והנה ידוע דלקבל הנבואה ממשה בבחינת זה הדבר, צריך להיות גבר זכאי שלים, דהרי שומע קול אלקים חיים, ולכך (בפרשת יתרו, שמות יט ג) כה תאמר לבית יעקב אלו המוני עם, ותגיד לבני ישראל אלה הדברים, כך נ"ל דרך פשט (ויבואר עוד במקומו דרך דרוש בעזרת ה'). והנה בפלטין של פרעה בתוך העיר שהיתה מלאה גילולים (שמו"ר י"ב ה'), כמו שנאמר (שמות ט כט) כצאתי את העיר וגו', ושם טומאתו רבה שאין מלאך יכול לכנס שמה, כנודע מפסוק (שמות יב יב) ועברתי בארץ מצרים, אם כן אין לבוש המלאכיות יכול להיות שם, ולהיות השכינה מדברת מתוך גרונו אין פרעה כדאי לשמוע. וזה דברי משה (שמות ג יא) מי אנכי כי אלך אל פרעה, ר"ל שאז לא תדבר השכינה מתוך גרוני, אם כן מי אנכי הלא אנכי שפל המדברים נלעג לשון, ושמא תאמר שאלביש מלאכיות, לזה אמר וכי אוציא, ר"ל ואיך אוציא את בני ישראל ממצרים דייקא על ידי שליחות ודבורי, הלא שם אין מלאך יכול לכנס, והבן.