Chasidut על שמות 9:30

ידעתי כי טרם תיראון "מפני "הויה אלקים (שמות ט ל). תרין במסורה. דין. ואידך ויתחבא האדם ואשתו "מפני י"י אלקים (בראשית ג ח):

ויאמר אליו משה וגו' (שמות ט כט), ועתה ועבדך ידעתי כי טרם תראון. ופירש רש"י (ד"ה טרם) עדיין לא תראון מפני ה' אלקים, והפשתה והשעורה נכתה כי השעורה אביב והפשתה גבעול (שמות ט ל), והחטה והכוסמת לא נכו כי אפילות הנה (שמות ט לא). ויש לדקדק במקראי קדש האלו טובא. (א), קושית הרמב"ן למה נכנסו שני הפסוקים האלו במקום הזה, טרם השלים דברי משה בתפילתו וסור הברד, ועיין שם מה שפירש על זה רש"י. (ב), הנה רש"י (ד"ה כי) פירש אפילות מאוחרות. וקשה הוי ליה לכתוב מאוחרות לשון הרגיל בתורה, וכן קשה לפי הרמב"ן עיין עליו. (ג), פירוש התנחומא (וארא סי' ט"ז) פלאי פלאות נעשה להם שלא לקו. קשה למה לא נכתב פלאות. (ד), להתנחומא דפלאות נעשה להם, ועיין בדבק טוב שהרי אפילו העשב הוכה, ויש לתמוה למה נעשה הפלא הזה, ובחטה וכוסמת דוקא. (ה), ועוד קשה לדברי התנחומא איך יתפרש הקרא שלפניו כי השעורה אביב וגו', דבלא טעמים אלו ראוי ללקות כיון דלא נעשה פלא להן, והוא קושיא חזקה מאד על התנחומא. והנ"ל דאלו ואלו דברי א' חיים, פירוש רש"י דהוא לשון מאוחר, ופירוש התנחומא דהוא אותיות פלאות ושניהן אחד, וגם אפילות מורה גם כן לשון אפלות ואפל, כי הם עדיין תחת הארץ באפילה, כי לא יצאו למציאות וכמ"ש מהר"י אברבנאל, והוא יותר במשמע מלשון פלאות, שזה בהיפך אתוון וזה ביושר ושלשתן אמת, ולכך נכתבה תיבה זו וכלול הכל, ולכך לא ביאור התרגום רק אפלתא, גם כן כדי לכלול הכל, והבן. ועוד יש בזה נפלאות מלבד פירושם שהיא גם כן אמת, כענין תפוחי זהב במשכיות כסף (משלי כה יא), וכמו שאבאר.