Chasidut על תהילים 131:2

ויהי בעת ההיא וירד יהודה מאת אחיו. במדרש (רבה וישב פ"ה ב') ר' שמואל בר נחמן פתח (ירמיה כ"ט,י"א) כי אנכי ידעתי את המחשבות, שבטים היו עסוקין במכירתו של יוסף, ויוסף היה עסוק בשקו ובתעניתו, ראובן היה עסוק בשקו ובתעניתו, ויעקב היה עסוק בשקו ובתעניתו, ויהודה היה עסוק ליקח לו אשה, והקב"ה היה עוסק בורא אורו של מלך המשיח. הענין בזה כמו שכתיב (תהלים קל"א,ב') אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמל עלי אמו כגמל עלי נפשי, שדוד המלך ע"ה הורה לנו שיצפה האדם לישועת השי"ת כמו שבעת שנולד האדם ואין לו עדיין דעת לכלכל נפשו משפיע לו השי"ת פרנסתו בשדי אמו, וכאשר יגדל מעט אך אין לו עדיין כח לפרנס עצמו אז אביו ואמו יכלכלו מחסורו, אכן כשיגדל עוד ויש לו דעה שלימה לשית עצות בנפשו לפרנס נפשו אז אין עוד השפעתו נשפע ע"י אחר, רק הוא ישתדל לברר מעשיו ויבטח בהשי"ת שזן ומפרנס לכל נפש, וזה שאמר דהמע"ה שויתי נפשי כגמל עלי אמו שאין בו עוד כח ודעת לכלכל מחסורו, ולכן סיים יחל ישראל אל ה' מעתה ועד עולם, כי באם יצפה האדם להושע מהשי"ת ויאמר בכל לבו אליך ה' נפשי אשא אז קרובה ישועתו לבוא, וכן הענין כאן שכולם עסקו בפעולותם והשתדלותם שחשבו שע"י זה יתקרבו להשי"ת. אבל יהודה חשב שהוא מצדו אין בו כח להשלים נפשו, וצעק מאוד להשי"ת אליך ה' נפשי אשא, ואין לי שום עצה רק להוליד נפש טוב, והשי"ת היודע מחשבות הסכים למחשבת יהודה שענינו היה כענין דוד המלך ע"ה, ובורא אורו של משיח, והאיר לו השי"ת שמצא תקוה בנפשו שיתקן הכל בשורש כמו שנתבאר בחלק ראשון (פרשת וישב), והיינו שאחר שהגיע למסור כל נפשו להשי"ת, אז האיר לו השי"ת מאין בא לו רצון ודעה הזאת, הלא ודאי לא נתרחקתי מהשי"ת, ואף שנדמה לו שאין ישועתו בה', אבל באמת ה' מגן בעדי כבודי ומרים ראשי.

ולפי"מ שהגדנו שבחי' הביטול שבישראל נסתעפה מבחי' הביטול שבמשה יתפרש לנו הכתוב כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האומן את היונק, היינו עד שיהיו בבחי' יונק כמ"ש (תהלים קל"א ב') נפשי כגמול עלי אמו:

וְזֶהוּ (שְׁמוֹת א'), "וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדוֹת אֶת הָאֱלֹקִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים" זֶה בְּחִינַת הַבָּתִּים שֶׁל הַתְּפִלִּין, כִּי הַמְיַלְּדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִם הַבָּנִים, הֵם מַמְשִׁיכִין אוֹר הַתְּפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת אמא עַל ברא, שֶׁהֵם בְּחִינַת הוֹלָדַת הַמֹּחִין, בְּחִינַת (שָׁם י"ג) קַדֶּשׁ לִי כָּל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם כַּנַּ"ל וְזֶהוּ, 'וַיְהִי כִּי יָרְאוּ' דַּיְקָא, כִּי תְּפִלִּין הֵם בְּחִינַת יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ ממך" וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבָּרֹאשׁ, כִּי הַמְיַלְּדוֹת הֵם אֵם אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה וּמִרְיָם אֲחוֹתָם שֶׁהִיא מְיַלֶּדֶת שְׁנִיָּה שֶׁמִמֶּנָּה יָצָא הַמַּלְכוּת כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רש"י שָׁם, כִּי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן הֵם עִקַּר הַתְּפִלִּין אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוּא בְּחִינַת תְּמַנְיָא ת"ד דְּכַהֲנָא רַבָּא, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשְּׁמֹנָה זְקֵנִים הַנַּ"ל, בְּחִינַת שְׁמֹנֶה פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל הַתְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ וְשֶׁל יַד כַּנַּ"ל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הוּא בְּחִינַת הַזָּקֵן הָעֶלְיוֹן הַנַּ"ל שֶׁהִתְפָּאֵר שֶׁהוּא זָקֵן מְאֹד וַעֲדַיִן הוּא נַעַר ויניק לְגַמְרֵי וְכוּ' וְכָל הָעוֹלָם אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלוֹ כְּהֶרֶף עַיִן וְכוּ' וְזֶה בְּחִינַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת (שָׁם ב') וְהִנֵּה נַעַר בּוֹכֶה, שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁהִגִיעַ לְמַה שֶּׁהִגִּיעַ לִבְחִינַת זִקְנָה דִּקְדֻשָּׁה בִּשְׁלֵמוּת, אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן הָיָה בִּבְחִינַת נַעַר ויניק לְגַמְרֵי, בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים ל"ז) נַעַר הָיִּיתִי גַּם זָקַנְתִּי שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁזָּקַנְתִּי מְאֹד, אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן אֲנִי נַעַר ויניק לְגַמְרֵי, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל הַזָּקֵן הָרִאשׁוֹן בְּמַעֲלָה שֶׁהוּא הָעִוֵּר כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן זָכָה מֹשֶׁה שֶׁכָּתוּב בּוֹ (דְּבָרִים ל"ד), "לֹא כָּהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵיחֹה" אַף בְּמוֹתוֹ, כִּי לֹא קָפְצָה עָלָיו שׁוּם זִקְנָה כְּלָל, אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ שֶׁהָיָה בֶּן מֵאָה וְעֶשְֹרִים שָׁנָה, כִּי זָכָה בְּתַכְלִית הַזִּקְנָה לִהְיוֹת עֲדַיִן יניק לְגַמְרֵי כְּאִלּוּ לֹא הִתְחִיל עֲדַיִן לִחְיוֹת כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם ג'), "אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת וְגוֹ'". שֶׁבְּסוֹף יָמָיו אָמַר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, "אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת וְגוֹ'", דְּהַיְנוּ שֶׁעֲדַיִן לֹא הִשִֹּיג כְּלָל, רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִתְחִיל לְהַרְאוֹת לוֹ אֶת גָּדְלוֹ וְכוּ', שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת הַנַּ"ל שֶׁמַּתְחִילִין בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ כַּנַּ"ל, כִּי מֹשֶׁה הוּא בְּחִינַת מִן כַּיָּדוּעַ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שְׁמוֹת ט"ז), "כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא" שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל מַה הוּא שֶׁיְּלוּד אִשָּׁה יִזְכֶּה לְמַה שֶּׁזָּכָה הוּא וְזֶה אוֹתִיּוֹת מֹשֶׁה שי"ן מ"ה. שִׁין תְּלַת אֲבָהָן, שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת הַמֹּחִין, כְּלָלִיּוּת הַתְּפִלִּין, אֲבָל הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת מַה, בְּחִינַת כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַזָּקֵן הַנַּ"ל שֶׁהָיָה זָקֵן וְתִינוֹק וְכוּ' כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל וּלְמַעְלָה מִן הַכֹּל כַּנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בַּמִּדְבָּר י"ב), "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד וְכוּ'" שֶׁהוּא בְּחִינַת (תְּהִלִּים קל"א) כַּגָּמוּל עֲלֵי אִמּוֹ כַּגָּמוּל עָלַי נַפְשִׁי שֶׁאָמַר דָּוִד. וְזֶה שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר לְעִנְיַן מֹשֶׁה שֶׁאֵצֶל הַסָּבִין הוּא סָבָא וְאֵצֶל הַיְּנוּקוֹת הוּא יְנוּקָא, הַיְנוּ כַּנַּ"ל שֶׁהוּא זָקֵן ויניק וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר (דְּבָרִים ל"א), "בֶּן מֵאָה וְעֶשְֹרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם" 'הַיּוֹם' מָלְאוּ יָמַי וּשְׁנוֹתַי, כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ יוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוֹטָה י"ג), מְלַמֵּד, שֶׁנִּסְתְּמוּ מִמֶּנּוּ וְכוּ' כִּי הוּא צָרִיךְ לִחְיוֹת חַיִּים אֲרֻכִּים הַנַּ"ל לֵילֵךְ בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וְיוֹתֵר וּכְשֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ יוֹתֵר מֻכְרָח לְהִסְתַּלֵּק, כַּמּוּבָן בַּשִֹּיחוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל רַבֵּנוּ ז"ל וְעַל-כֵּן (שָׁם ל"ד), "וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבוּרָתוֹ כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא" כַּנַּ"ל נִמְצָא, שֶׁמֹּשֶׁה הוּא בְּחִינַת הַזָּקֵן הָעֶלְיוֹן הַנַּ"ל, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַתְּפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת קירון עוֹר הַפָּנִים שֶׁזָּכָה מֹשֶׁה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אוֹר הַתְּפִלִּין, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ ז"ל בְּהַתּוֹרָה "מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְכוּ'" (בְּסִימָן ל"ח) וְאַהֲרֹן הוּא בְּחִינַת ח' ת"ד הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת הח' פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל תְּפִלִּין שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת מֹשֶׁה, מִבְּחִינַת הַזָּקֵן הַנַּ"ל. וְזֶהוּ, "וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים"-בָּתֵּי כְּהֻנָּה וּמַלְכוּת (שמ"ר א') 'בָּתֵּי כְּהֻנָּה' הֵם בְּחִינַת הַתְּפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַכְּהֻנָּה כַּנַּ"ל, בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּכוֹר לִתְּנוֹ לְכֹהֵן כַּנַּ"ל וּ'בָתֵּי מַלְכוּת', זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת דָּוִד מָשִׁיחַ, בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁכָּל זֶה הֵם בְּחִינַת תְּפִלִּין כַּנַּ"ל וְעִקַּר קְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין הוּא בְּחִינַת הַשָֹּגוֹת אֱלֹקוּת שֶׁהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם מִבְּחִינַת מֹשֶׁה מַמְשִׁיכִין עָלֵינוּ דֶּרֶךְ כַּמָּה צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה הָעִקָּר שֶׁהֵם זוֹכִים לְהַשָֹּגָה גָּבֹהַּ וַעֲצוּמָה כָּזוֹ עַד שֶׁהֵם יְכוֹלִין לְצַמְצֵם וּלְהַלְבִּישׁ הַהַשָֹּגָה בְכַמָּה צִמְצוּמִים וּלְבוּשִׁים עַד שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ נוּכַל לִזְכּוֹת לְהַשָֹּגַת אֱלֹקוּת כַּנַּ"ל וְזֶהוּ בְּחִינַת בָּתִּים שֶׁל הַתְּפִלִּין, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְקַבֵּל אוֹר הַפָּרָשִׁיּוֹת בְּעַצְמָן כִּי אִם דֶּרֶךְ בָּתִּים וּרְצוּעוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְכֵלִים קְדוֹשִׁים שֶׁל עוֹלָם הַתִּקּוּן לְקַבֵּל הָאוֹר בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, כִּי הֵם יְכוֹלִין לִכְנֹס לְתוֹךְ בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי וּלְגַלּוֹת אֱלֹקוּתוֹ שָׁם וְלַעֲשׂוֹת עַל-יְדֵי זֶה כֵּלִים קְדוֹשִׁים, כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הֵם עַל-יְדֵי תִּקּוּן חָלָל הַפָּנוּי שֶׁהוּא תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַכֵּלִים וְהַמְּסָכִים שֶׁנִּתְהַוּוּ מֵהִתְעָבוּת הָאוֹר וְהִתְרַחֲקוּ מֵהַמַּאֲצִיל, כִּי אִם לֹא הָיָה חָלָל הַפָּנוּי לֹא הָיָה שַׁיָּךְ שׁוּם הִתְעָבוּת הָאוֹר וְהִתְרַחֲקוּתוֹ וְכוּ', כַּמְבֹאָר וּמוּבָן בַּכְּתָבִים נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, אֲבָל עַל-יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן נִתְאָחֵז הָרָע שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי שֶׁהֵם בְּחִינַת הַכְּפִירוֹת נֶאֱחְזוּ בְּהַכֵּלִים שֶׁעִקָּרָם הֵם בִּבְחִינַת הָעוֹר, שֶׁהוּא תַּכְלִית הַכֵּלִים חִצּוֹנִיּוּת דְּחִצּוֹנִיּוּת הַכֵּלִים שֶׁשָּׁם נֶאֱחָזִים בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מִשְׁכָא דְּחִוְיָא, שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת כָּל הַקְּלִפּוֹת ח"ו, וְעַל-כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי יְנוּקָא וְעִבּוּד הָעוֹר בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמְדַמֶּה, תִּקּוּן חָלָל הַפָּנוּי שֶׁזּוֹכִין הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְתַקֵּן עַד שֶׁעוֹשִֹין מִמֶּנּוּ דַּיְקָא בְּחִינַת כֵּלִים קְדוֹשִׁים לְקַבֵּל הָאוֹר בהדרגא וּבְמִדָּה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה, שֶׁעִקַּר כְּתִיבַת כָּל הַתּוֹרָה וּתְפִלִּין הוּא עַל הָעוֹר דַּיְקָא וְכַנַּ"ל וְזֶהוּ בְּחִינַת הַבָּתִּים שֶׁל עוֹר, כִּי צְרִיכִים לְקַבֵּל הָאוֹר דֶּרֶךְ כַּמָּה צִמְצוּמִים וְכֵלִים הַנַּעֲשִֹין עַל-יְדֵי תִּקּוּן הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן המדמה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עוֹר כַּנַּ"ל וְזֶהוּ בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית ג') וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹקִים לָאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם 'כָּתְנוֹת עוֹר' דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן לְתַקֵּן הָעוֹר וְכוּ' כַּנַּ"ל, כִּי כָּתְנוֹת עוֹר הֵם בְּחִינַת טַלִּית וּתְפִלִּין שֶׁהֵם יוֹצְאִין מִן הָעוֹר וּמִן הַשְֹּעָרוֹת הַגְּדֵלִים עַל הָעוֹר, כַּמְבֹאָר בְּעֵץ חַיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כִּי הוּא כְּסוּתָהּ לְבַדָּהּ-דָּא צִיצִית, הִיא שִֹמְלָתוֹ לְעוֹרוֹ-דָּא תְּפִלִּין (תִּקּוּנִים ס"ט) שֶׁהֵם פְּנִימִיִּים וּגְבוֹהִים יוֹתֵר מִצִּיצִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא תִּקּוּן חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי אֱמוּנָה כַּנַּ"ל וְזֶהוּ, "וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדוֹת אֶת הָאֱלֹקִים", 'יָרְאוּ' דַּיְקָא, כִּי יִרְאָה קְדוֹשָׁה הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַצִּמְצוּם וְהַדִּין שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי שֶׁנִּמְתָּק בְּשָׁרְשׁוֹ עַל-יְדֵי יִרְאָה קְדוֹשָׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינָא קַדִּישָׁא כַּיָּדוּעַ, עַל-כֵּן עַל-יְדֵי בְּחִינַת יִרְאָה, עַל-יְדֵי זֶה נַעֲשִֹין בְּחִינַת בָּתִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים וְהַצִּמְצוּמִים לְקַבֵּל אוֹר הַתְּפִלִּין בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כַּנַּ"ל וְזֶהוּ, "וַיְהִי כִּי יָרְאוּ וְכוּ' וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים" כַּנַּ"ל: