וִ֘יהִ֤י יְהוָ֣ה מִשְׂגָּ֣ב לַדָּ֑ךְ מִ֝שְׂגָּ֗ב לְעִתּ֥וֹת בַּצָּרָֽה׃
אגרא דכלה
ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלקים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן (בראשית ל ב). אמר בלשון הזה התחת וכו' פרי בטן, ולא אמר סתם בנים, כמו שאמרה רחל הבה לי בני"ם (בראשית ל א). אך נודע (מו"ק כ"ח ע"א) בני חיי ומזונא, לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא וכו', והכוונה זכות היינו היכל הזכות אשר הוא מסוד הגבורה, ומזלא הוא סוד מזל העליון דדיקנא, אשר בהופיע מזל העליון בדיקנא, אזי יושפע רוב רחמים ובני חיי מזוני, וכשח"ו הדינים גוברים, אזי אינו מסתכל פני אריך בפני זעיר אנפין יעקב להיות זקן סומך בזקנו להאיר גם בו י"ג תיקוני דיקנא, מה שאין כן כשפני אריך מאירין בפני זעיר אנפין, אז יתהווה גם בו י"ג תיקוני דיקנא, ואז יושפע רב טוב כנ"ל. והנה כתב בספר קרנים ובפירוש דן ידין כי יש בדיקנא קדישא תתעו נימין, (והוא משגב לעתות בצרה (תהלים ט י), והוא מספר פרי בטן, דהיינו המילוי של בטן (שהוא הפרי של העיקר) כזה י"ת י"ת ו"ן, והוא בגימטריא אברה"ם יצח"ק יעק"ב רח"ל, עיין שם. וז"ש ויחר וכו' ויאמר התחת אלקים אנכי, האם אני ח"ו תחת מדת הדין להסתלק מדת הרחמים דדיקנא מזל העליון, אשר מנע ממך פרי בט"ן, היינו תתע"ו נימין דדיקנא, ורצ"ל אי אפשר להיות זה כי אני יש לי בנים, ואם כן אין אני חייב בדבר, כי בודאי לא בחטאי נתהווה הענין ההוא, שהוא סיבה מאת השי"ת היודע הטוב לכל אדם: