Chasidut על תהילים ל:3

ואז כאשר נזכר על ידי הניצוץ אהבת בוראו ויראתו וכו' בזה מעלה הניצוץ הזה עוד עם כמה ניצוצות אשר עמו ונדחים מקבץ להשיבם אל חיק אביהם ונעשה שמחה עמוסה ותענוג נפלא ברוב שמחה וחדוה וגילה ורינה לפני מי שאמר והיה העולם ברוך הוא, ובכל העולמות העליונים ותחתונים, והמה אומרים שירה לה' על זה ארוממך ה' כי דליתני ולא שמחת אויבי לי ה' אלהי שועתי אליך ותרפאני ה' העלית מן שאול נפשי וגו' כל הקפיטל (תהילים ל׳:ג׳-ד׳) כמו שמובא בדברי מרן האר"י ז"ל בכוונות, ונעים זמירות ישראל פתח דברי השבח הלז במזמור שיר חנוכת הבית וגו', כי כבר כתבנו שהעלאת הניצוצות נקרא בנין בית המקדש, וזה עיקר כל כוונת אכילה ושתיה ושאר צרכי הגוף בהעלאת הניצוצות כדברינו האמורים למאס בלבו התאוה לדברים ההם בתכלית הביזוי ולזכור על ידי הניצוץ השורה שם אהבת ה' ויראתו ובזה כל בחינות הקליפות שבדבר ההוא נשברים ונכנעים והניצוץ יעופף ברוב שמחה וחדוה למעלה בבחינת (שם קנ"ד, ז') הפח נשבר ואנחנו נמלטנו. ועל כן בעודם בפח נקראים נופלים וחולים ואסורים שם וישני עפר, וכשאדם זוכה להעלותן בכח ה' העוזרו כי צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו והוא הרע והתאוה שבכל הדברים, ואך ה' לא יעזבנו בידו וכשבא לטהר מסייעין אותו משמים ואלמלא הקב"ה עוזרו לא היה יכול לו כמאמר חז"ל (קדושין ל':) אז נקרא הקב"ה סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים וכו', אבל ח"ו כשאינו מעלם והוא נשקע בתוך המחשבה זרה אז נקראים הם והוא מתים כי יורדים לתוך הקליפות הנקראים מתים כנודע.