אֱֽלֹהַ֗י עָלַי֮ נַפְשִׁ֪י תִשְׁתּ֫וֹחָ֥ח עַל־כֵּ֗ן אֶ֭זְכָּרְךָ מֵאֶ֣רֶץ יַרְדֵּ֑ן וְ֝חֶרְמוֹנִ֗ים מֵהַ֥ר מִצְעָֽר׃
בית אהרן
עוד נוכל לומר. אלה הדברים אשר דיבר משה כו' במדבר בערבה מול סוף כו'. כתיב בתהלים. אלהי עלי נפשי תשתוחח ע"כ אזכרך מארץ ירדן כו'. פי' הכתוב כי מי שיש לו מדת השפלות וההכנעה ומכניע א"ע יותר מכל הדברים הנמוכים והשפלים יכול לעלות עד אין סוף. וזהו כוונת הכתוב כשנפשי עלי תשתוחח אזי אזכרך מארץ ירדן וחרמונים ומהר מצע"ר שהם מקומות נמוכים ואין עושין פירות כלל מזה אזכרך ויהיה להם עלייה עד שמי רום. וזהו ג"כ אזכר"ך שיהיה בבחינת זכ"ר להשפיע עלינו כ"ט. וזהו ג"כ. אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל. בעבר הירדן במעבר הירידה והשפלות. במדב"ר מי שמשים עצמו כמדבר שהוא הפקר יזכה לתורה שנתנה במדבר. בערב"ה. יש לו ג"כ ב' פירושים כי ערבה אין לה טעם וריח. כי מי שמשפיל עצמו ונחשב בעיניו שאין לו טעם וריח אזי יוכל לבא לפירוש השני של ערב"ה שהוא ל' עריבות ומתיקות. ומי שהוא מול סוף שתמיד צופה ומביט על הסוף של כל האדם כי במה נחשב הוא אזי יכול לבא לבחינה לומר שירה כמו שאמרו על ים סוף: