במדבר לב:טז מפרשים: רש"י, אבן עזרא, אור החיים ושפתי חכמים

נבנה למקננו פה. חָסִים הָיוּ עַל מָמוֹנָם יוֹתֵר מִבְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, שֶׁהִקְדִּימוּ מִקְנֵיהֶם לְטַפָּם. אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה "לֹא כֵן, עֲשׂוּ הָעִקָּר עִקָּר וְהַטָּפֵל טָפֵל, בְּנוּ לָכֶם תְּחִלָּה עָרִים לְטַפְּכֶם וְאַחַר כֵּן גְּדֵרוֹת לְצֹאנְכֶם" (תנחומא):

וערים. בתחלה לטפנו:

וַיִּגְּשׁוּ וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ וַיִּגְּשׁוּ, הֲגַם שֶׁשָּׁם הָיוּ עוֹמְדִים לְפָנָיו לְדַבֵּר אֵלָיו, אֶפְשָׁר שֶׁנָּהֲגוּ בְּעַצְמָן הַרְחָקָה כְּשֶׁכָּעַס עֲלֵיהֶם מֹשֶׁה וְאָמַר לָהֶם ״קַמְתֶּם תַּחַת אֲבוֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים״, לָזֶה כְּשֶׁרָצוּ לְדַבֵּר אָמַר הַכָּתוּב ״וַיִּגְּשׁוּ״.