צַ֞ו אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּֽי־אַתֶּ֥ם בָּאִ֖ים אֶל־הָאָ֣רֶץ כְּנָ֑עַן זֹ֣את הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר תִּפֹּ֤ל לָכֶם֙ בְּֽנַחֲלָ֔ה אֶ֥רֶץ כְּנַ֖עַן לִגְבֻלֹתֶֽיהָ׃
רש"י
זאת הארץ אשר תפל לכם וגו'. לְפִי שֶׁהַרְבֵּה מִצְוֹת נוֹהֲגוֹת בָּאָרֶץ וְאֵין נוֹהֲגוֹת בְּחוּצָה לָאָרֶץ, הֻצְרַךְ לִכְתֹּב מִצְרָנֵי גְבוּלֵי רוּחוֹתֶיהָ סָבִיב, לוֹמַר לְךָ מִן הַגְּבוּלִים הַלָּלוּ וְלִפְנִים הַמִּצְוֹת נוֹהֲגוֹת (עי' גיטין ח'):
אבן עזרא
אל הארץ כנען. כמו והנבואה עודד הנביא הנבואה נבואת עודד הנביא והטעם אל הארץ. ארץ כנען:
רמב"ן
אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן – כְּמוֹ ״וְהַנְּבוּאָה עוֹדֵד הַנָּבִיא״ (דהי״ב טו, ח), וְהַטַּעַם אֶל הָאָרֶץ אֶרֶץ כְּנָעַן, לְשׁוֹן רַבִּי אַבְרָהָם (אבן עזרא על במדבר ל״ד:ב׳). וְכֵן כָּתַב רַשִׁ״י (בראשית לא, יג). וְהֵבִיאוּ לְדִמְיוֹן ״אֵל בֵּית אֵל״, וּכְבָר פֵּרַשְׁתִּי סוֹדוֹ (שם). וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי בְּאֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן, כִּי שֵׁם הָאָרֶץ הַזֹּאת כְּנַעַן, כְּמוֹ מִצְרַיִם שֵׁם הָאָרֶץ כְּשֵׁם הָעָם, וְכֵן ״יוֹשְׁבֵי כְנָעַן״ (שמות טו, טו), וְכֵן ״כְּנַעַן אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְהַאֲבַדְתִּיךְ מֵאֵין יוֹשֵׁב״ (צפניה ב, ה). וְהִנֵּה "אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן" כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם״ וְ״הַמֶּלֶךְ דָּוִד״ (מלכים א א, א) וְ״הָאִישׁ גַּבְרִיאֵל״ (דניאל ט, כא):