במדבר לד:ב קבלה: מגלה עמוקות ושערי אורה

אופן קכו
אמרו במדרש תנחומא (מסעי סי' ד') וברבה (במ"ר פכ"ג ה') על פסוק (במדבר לד ב) כי תבואו אל הארץ בארץ כנען, שבאותו פרק הראה הקב"ה למשה גן עדן וגיהנם, והראה הקב"ה למשה כל החדרים של גן עדן של מעלה ושל מטה, וכן בגיהנם. ולכן רצה משה ליכנס לארץ ישראל, לפי שיש שני דרכים ליכנס לגן עדן, כמ"ש ר' יוחנן בן זכאי לתלמידיו (כדאיתא במסכת ברכות דף כ"ח:) ולא עוד אלא שיש ב' דרכים, ואיני יודע באיזה דרך מוליכין אותי. וכן אמרו במדרש פרשת האזינו (דב"ר פ"י ד') שמזה הטעם אמר משה האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ (דברים לב א), שאיני יודע נפשי היכן הולכת. וקשה וכי היה משה מתיירא מן הגיהנם. אבל הכוונה שיש ב' דרכים לגן עדן, הא' דרך גיהנם, והב' מיד למעלה דרך גן עדן. על זה אמר משה אתה החלות להראות את גדלך, זו היא מדת טובך שהוא גן עדן, ידך החזקה גיהנם. כנגד גן עדן וגיהנם שלמעלה אמר בשמים, וכנגד גן עדן וגיהנם שלמטה אמר בארץ, כנגד גן עדן אמר כמעשיך, כנגד גיהנם אמר כגבורתיך. לכן ביקש לבא לארץ ישראל כי שם שער השמים, ולא היה צריך לילך דרך גיהנם. השיב לו הקב"ה רב לך, בשמים עקב רב, מה רב טוב הצפון יהיה לך מיד, ואין אתה צריך לילך דרך גיהנם, רק מיד עלה ראש הפסגה שהוא גן עדן למעלה בראש:

אופן קלד
על זה הדרך הראה הקב"ה למשה ז' היכלות של גן עדן, וכנגדן שבעה היכלות תמורות, על זה אמר אתה החלות להראות זה לעומת זה, ר"ל כדאיתמר גבי יעקב ויצא יעקב מבאר שבע (בראשית כח י), כשיצא יעקב מז' היכלות הקודש שהם שבע, בסוד שבע כתות היושבים לפני הקב"ה, שדרשו רז"ל בויקרא רבה פרשה ל' ב' דף ר' (ויק"ר פ"ל ב') שובע שמחות (תהלים טז יא), אל תקרי שובע אלא שבע וכו', וילך חרנה, לקביל זה הלך גם כן לראות ז' היכלי קליפות. וזה היה סוד סולם שראה זה לעומת זה (בראשית כח יב), ואמר עליו מה נורא המקום הז"ה (בראשית כח יז). והנה באותו פרק בעת ההיא, שכתב בתנחומא (תנחומא מסעי סי' ד') על פסוק (במדבר לד ב) זאת הארץ אשר תפול לכם בנחלה, שהראה הקב"ה למשה כל החדרים, וראה באותו פרק זה לקביל ז"ה, ז' "היכלות שבקדושה אמר את גדלך, את דייקא, כי ז' היכלות נרשמים אתוון דאורייתא, כדאיתא בזוהר פרשת ויקהל (זוהר ח"ב ר"ב ע"ב) שמתנוצצים תמן כל כ"ב אותיות התורה, והרקיע שעל ההיכלות הוא סוד כ"ב אותיות התורה. ואחר כך הראה לו לעומת זה את ידך החזקה, ז' היכלות התמורות, שגם הם מחברים אותיות הקליפות כנגד אשר מי אל בשמים שהם ז' רקיעים, ובארץ שהם ז' ארצות, אשר יעשה במעשיך לקביל היכלות הקודש, וגבורותיך לקביל היכלות הטומאה שיניקתם מצד הדין. ורצה משה ליכנס לארץ ישראל שסביבותיה ז' עממים, ונשתבחה בז' מינים של ארץ ישראל (דברים ח ח), שכולם ברזא דחכמתא לקביל ז' היכלות. ועל זה אמר אעברה נא להשיג לשם סוד ז' שערים של צדיקים, כמ"ש בזוהר פרשת שלח לך (זוהר ח"ג קנ"ט ע"ב) וראיתם את הארץ מה היא (במדבר יג יח), כי ארץ ישראל שלמטה הם סוד שערי צדק שלמעלה להשיג משם ז' היכלות, כמ"ש יעקב זה שער השמים, שהם ז' שערים העליונים, לכן צריך אני לראות את הארץ. השיב הקב"ה רב לך, כבר השגת ז' היכלות כשקבלת את התורה ביום ז' בז' קולות, ואל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה, זה דייקא נוטריקון ז' היכלות. וז"ש רב לך, שכן מילוי משה "שין "מם "הא, הוא בגימטריא ז' פעמים היכ"ל. ולכן פתח משה מתחלה באדנ"י שהוא סוד היכ"ל, ואמר החלות להראות את עבד"ך, על אותיות של משה בעצמו כשממלאין שמו, אז נרמזין בו ז' פעמים היכל, (וגם משה הוא דור שביעי מן אברהם). לכן אמר הקב"ה רב לך, הגדולה של ז' היכלות היא אצלך רשומה בשמך, לכן אל תוסף:

ועל זה נאמר: זאת הארץ אשר תפול לכם בנחלה (שם לד, ב). והיא הטובה הגדולה שממנה אנו נכנסים לחיי העולם הבא, ועליה נאמר: זאת נחלת עבדי י"י (ישעיה נד, יז). ועל ידיה מקבלים ישראל כל הטובות והברכות. ועליה נאמר: וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם (בראשית מט, כח), אלמלא 'זאת', ברכה מאין? ומרע"ה על ידיה גמר ובירך את ישראל, שנאמר: וזאת הברכה אשר ברך משה וגו' את בני ישראל (דברים לג, א),