רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה׃
פני דוד
אפשר דבברכה אמר אשר תשמעון לשון ודאי כמו שאמר בזהר על פסוק אשר נשיא יחטא דודאי חוטא ומעין דוגמא כך אמר להם דלפי הטבע שקבלתם כמה טובות וגדולות מהקב"ה וגם שאתם חוטר מגזע האתנים אבות העולם והשרש אמיץ וחזק וגם נשמתכם ממקום עליון וקדוש מכל זה אשר תשמעו ראוי להיות ודאי שתשמעו וזהו אשר תשמעו ודאי כי כן ראוי לכם מכל הצדדין לשמוע בקול ה' ולכן אמר אשר תשמעו. לא כן הקללה אמר אם לא תשמעו בלשון ספק שהוא חוץ מן היושר והטבע מה שלא תשמעו על כן אמר בספק אם לא תשמעו:
פני דוד
ועוד אפשר לרמוז במ"ש רבותינו זכרונם לברכה על פסוק ה' נתן וה' לקח דבלקיחה כתיב וה' הוא ובית דינו וזה ירמוז את הברכה אשר תשמעון תתברכו מה' לבדו. אך בקללה כתיב והקללה אם לא תשמעון הוי"ו ה"א שבראש תיבת והקללה הוא ע"ד וה' לקח דבקללה כביכול הוא ובית דינו: