כִּֽי־תִדֹּ֥ר נֶ֙דֶר֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א תְאַחֵ֖ר לְשַׁלְּמ֑וֹ כִּֽי־דָּרֹ֨שׁ יִדְרְשֶׁ֜נּוּ יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מֵֽעִמָּ֔ךְ וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃
פני דוד
אפשר במשז"ל דהאדם צריך שיאמר קרבן לה' ולא לה' קרבן שמא באומרו לה' ימות והזכיר שם שמים לבטלה וז"ש כי תדור צריך שתאמר נדר לה' ולא לה' נדר דאפשר שימות. ומאחר דברגע קטון חיישינן למיתה לא תאחר לשלמו דאפשר שתמות ודרש ידרשנו. (ע' פ"ע יומא):
פני דוד
ואפשר עוד לומר במשז"ל עשה מצוה אחת קנה לו סניגור א' דהמצוה נעשה מלאך וכתב מהר"ם אלשיך מרבותינו זכרונם לברכה [ולעיל ריש פר' עקב זכרתי דהוא מדרש רבה פ' נשא ולשון זה היה כתוב קודם וכן בשאר דוכתי כתבתי על שם מהר"ם אלשיך. ואח"כ ראיתי שהוא מדרש רבה כמו שאמר פ' עקב כמדובר] שהמלאך הנברא נקרא על שם המצוה וזהו שאמר הכתוב למה זה תשאל לשמי והוא פלאי שנקרא ע"ש הפלאה וכתבו הראשונים שצריך ליזהר בנדרים שמעת שנדר נברא מלאך ואינו נשלם עד שיקיים ואז יושלם המלאך וז"ש כי תדור נברא מלאך ונקרא על שם הנדר וז"ש נדר לה' אלהיך אך תלוי ועומד עד שתקיים וז"ש לא תאחר לשלמו להשלימו למלאך כי דרש ידרשנו הן על הנדר והן על המלאך ולכן אמר בכפל דרש ידרשנו: