וְשָׁבַרְתִּ֖י אֶת־גְּא֣וֹן עֻזְּכֶ֑ם וְנָתַתִּ֤י אֶת־שְׁמֵיכֶם֙ כַּבַּרְזֶ֔ל וְאֶֽת־אַרְצְכֶ֖ם כַּנְּחֻשָֽׁה׃
פענח רזא
ושברתי גאון עוזכם, היא טובת הארץ, ע"ד הכתוב הלא עון סדום אחותך גאון שבעת לחם, והוא שכתוב בצדו מיד ונתתי את שמיכם כברזל וגו', שמיכם כברזל וארצכם כנחושה, ובתוכחה דמשנה תורה כתיב איפכא, ליתן את של זה בזה:
רש"י
ושברתי את גאון עזכם. זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "הִנְנִי מְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשִׁי גְּאוֹן עֻזְּכֶם" (יחזקאל כ"ד):
אדרת אליהו
ושברתי את גאון עזכם. עיין רש"י ז"ל רע"א אלו הגבורי' שבישראל כגון יואב בן צרויה וחבריו אחרים אומרים אלו הגאים שבישראל כגון פפוס בן יהודא ולוליינוס וחבריו אלכסנדר וחבריו: