משלי לא:ו מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מצודת דוד ורלב"ג

לאובד. למי שסופו לאבוד לרשעים:

(ו-ז) תנו שכר לאובד, ישתה וישכח רישו, השכר המשכר אין ראוי רק לאובד כדי שיטרף דעתו לגמרי וישכח רישו, כמו היוצאים למיתה שהיו משכרים אותו שתטרף דעתו, ויין למרי נפש להם יתנו יין המשמח את הלב כדי שעמלו לא יזכר עוד:

לאובד. למי שהוא אבוד ברב העוני:

למרי נפש. המצטערין על ענים ועל אבלם: