פירוש על משלי לא:7

ופירש הטעם על העני האובד אמר ישתה וישכח רישו ועל האבלים מרי נפש אמר ועמלו לא יזכר עוד אשר עמל בו בנפטר ואשר גדלו ועתה יחסר ממנו ולרז"ל שאמרו לא נברא יין אלא לאכול שכר זכותם של רשעים בעה"ז ולנחם אבלים שנא' תנו שכר לאובד הוא הרשע ויין למרי נפש הם אבלים. וראוי לבקש טעם למה נתייחד להם יין בשכרם ועוד כי איך יתן טעם לזה באמרו ישתה וישכח רישו אך יהיה כי הפרוק נותן טעם תדע למה היין הוא שכרו כדי שישתה וישכח שהוא רש מן המצות ולא ישוב כי אין מספיקן בידו לעשות תשובה ועל המרי נפש אמר ועמלו וכו' כמפורש:

רישו. מל׳ רש ועני:

רישו - שהיין משמח הלב על כן עמלו לא יזכור עוד בהתעסקו ביין.