וְהִנֵּה־בֹ֗עַז בָּ֚א מִבֵּ֣ית לֶ֔חֶם וַיֹּ֥אמֶר לַקּוֹצְרִ֖ים יְהוָ֣ה עִמָּכֶ֑ם וַיֹּ֥אמְרוּ ל֖וֹ יְבָרֶכְךָ֥ יְהוָֽה׃
מלבי"ם
והנה בועז בא, כ"מ שנאמר והנה מורה דבר חדש, שבועז לא היה רגיל לבא אל השדה והיה גם זה מקרה חדש בהשגחת ה' שבועז בא מבית לחם, ויאמר לקוצרים ה' עמכם, חז"ל אמרו שבועז ובית דינו תקנו שיהיו שואלים שלום חברו בשם, והיה בעצת הסנהדרין כמ"ש בברכות (דף סג) וכי תימא בועז מדעתא דנפשיה עביד וכו' כי אין להזכיר ש"ש לבטלה וכמ"ש בספרא (ויקרא סי' יד) דלא לימא לה' קרבן וכו', אך בראותם אז שהי' ביניהם גזל משפט וצדק וגם אל שופטיהם לא שמעו כמ"ש ויהי בימי שפוט השופטים, וכאשר נתמנה בועז לשופט תקן שיהיו שואלים שלום חברו בשם, לקבוע בלבם כי ה' משמים משקיף עליהם ועל שלומם, ושלום הקבוץ משתתף עם השגחת ה' עד שה' הנקרא שלום משתתף עם שלום שבין אדם לחברו, וגם התעוררות שישוו ה' לנגדם תמיד וגם בדברים שבינם לבין רעיהם ודרישת שלומם וטובתם, ועז"א והנה בועז בא מבית לחם שמספר שנעשה דבר חדש בבית לחם במושב הזקנים שע"ז מורה מלת והנה, ובועז בא משם בדבר החדש שאמר לקוצרים ה' עמכם, ועפ"ז הזכירו גם הם ש"ש שיברכהו ה', וכמ"ש ולא אמרו העוברים ברכת ה' עליכם וכו' וכמש"פ שם:
מדרש לקח טוב
והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים יי' עמכם. מכאן לשאלת שלום בשם וכן המלאך אמר לגדעון (שופטים ו' י"ב) יי' עמך גבור החיל.
נחל אשכול
והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרי' ה' עמכם. נראה שלהיותו ראש הסנהדרין והגיע לפרשת דרכים וכתבו התוס' שתמיד מהרהר בתורה וגם תלמודו שגור בפיו להכי פתח ואמר ה' עמכם להורות כי היה לומד וח"ו לא הזכיר ה' בלי שיקדים מלה. אך הקוצרים עסוקים במלאכתם הקדימו מלה וכתיב ויאמרו לו יברכך ה'. והנה הרב תורת חיים בחולין (דף צ"א) כתב דאומרים ברכו את ה' וזוכרים ה' אחר שתי תיבות ומ"ש ברוך ה' המבורך קאי עלה ולכך מזכירים ה' אחר תיבה אחת לאו מילתא אחריתי היא אלא שעונים על העומר ברכו את ה' ע"כ ולפ"ז אפשר שזה רמז ויאמרו לו יברכך ה' דקיימי עליה שכבר אמר עמכם ועליו קאי יברכך וא"כ הוו שתי תיבות קודם ה' וא"ש ויאמרו לו יברכך ה' ודוק א"כ אפשר דרמזו לו יברכך ה' דהיא ברכת כהנים דמשם נלמד אל תהי ברכת הדיוט קלה כמ"ש הרב זרע ברך ברכות (דף י"ח ע"ג) א"נ רמזו דיברכנו בלי תנאי כמשז"ל: